כל מה שאתם צריכים הם פרצי פעילות גופנית קצרים | צילום: shutterstock
המחשבה על חיים ספורטיביים מיד מעלה בנו אסוציאציות על אימונים סדירים בחדר הכושר, בסטודיו או בפארק, לפחות 4-3 פעמים בשבוע לשעה או שעתיים בכל פעם. עבור רבים, השגרה הזאת מעניקה בסיס יציב וטוב לחיים בריאים ופעילים.
מנגד, עבור רבים וטובים שאינם מסתדרים עם יעדים גדולים, ריכוז ועקביות לאורך זמן, או כאלה ש"סתם" מאוד עסוקים, הרעיון לאמץ סגנון חיים בו כל בוקר שני נפתח בריצה, פחות רלוונטי.
זה לא אומר שאנשים חסרי דבקות או אהבה בוערת לספורט רוטיני צריכים לוותר על אימונים בכלל או לחשוב שכל פעילות קצרה יותר איננה שווה את המאמץ או אפקטיבית.
למעשה, לפחות על פי הקרדיולוג סטיבן גונדורי, מנהל מכון הלב והריאות בפאלם ספרינגס, קליפורניה, אפשר ורצוי לחלק את הפעילות הגופנית שלנו לאורך היום ולחשוב על אימונים כעל "נשנושים קטנים".
איך אפשר "לנשנש" כושר?
אז "נשנוש" לא קשור, כפי שהבנתם, לתזונה, אלא למנות קטנטנות של ספורט לאורך היום שניתן לשלב באמת כחלק מהשגרה ובמקביל לפעולות יומיומיות. אם תרצו, "טעימות" של אימונים במקום ארוחה מלאה, שהיא שעה-שעתיים של ספורט בחדר הכושר לדוגמה.
גונדורי טוען שהאלטרנטיבה שלו, מעבר ליתרונות הפיזיים שלה, יכולה לסייע גם בירידה במשקל. לדבריו, מינונים קטנים של אימונים יכולים לסייע בשיפור האכילה האינטואיטיבית על ידי ריסון הרעב.
איך זה בדיוק עובד? ובכן, גונדורי מסביר שפעילות גופנית ממוקדת יוצרת פרץ של אנרגיה, שגורם לגופנו לייצר חלבונים הנקראים מיוקנים, המשתחררים בתגובה להתכווצויות שרירים.
מיוקנים מפחיתים את התיאבון שלנו ומעוררים את המיטוכונדריה (תחנת הכוח של התאים) לייצר אנרגיה. כאשר אנחנו משלבים כושר במינונים קטנים, אנו מביאים לעליית רמות המיוקנים לאורך כל היום וכך לשיפור האכילה המודעת במקום האכילה הרגשית והחטופה.
כמה "נשנושי אימונים" כדאי לשלב ביום?
קודם כל, צחצוח שיניים תוך כדי כיפוף ברכיים לסקווטים, או קפיצות בדלגית בזמן צפייה בטלוויזיה, נחשבים מינונים קטנים של אימונים. כך גם בנוגע לטיפוס קצר במדרגות.
אותן פעולות יכולות להיות קצרצרות מאוד, עד לרמת הדקה ואף פחות מכך.
תפיסת "נשנושי הספורט" הגיעה מעולם אימון האינטרוולים בעצימות גבוהה (HIIT) ואימוני אינטרוולים בספרינטים (SIT). באימונים אלה מתאמנים לפרק זמן קצר, נחים לזמן קצר, ואז חוזרים על התרגילים. אימונים אלה נמשכים בדרך כלל 10 עד 25 דקות ויש להם יתרונות פיזיולוגיים מבוססים.
"נשנושי" אימונים עוקבים אחר אותו רעיון, אבל עם תקופות מנוחה ארוכות בהרבה.
כלומר, אלו עדיין פרצי פעילות גופנית קצרים, אך הם מפוזרים לאורך היום. כאשר במצב אופטימלי אנחנו מבצעים פעילות גופנית קצרצרה ואינטנסיבית בכל שעה עד ארבע שעות.
יש לכך הוכחות?
במחקר בו בחנו קבוצת משתתפים אשר ביצעה אימוני SIT מסורתיים על אופניים נייחים שהורכבו משלושה ספרינטים של 20 שניות, המופרדים בשתי דקות מנוחה באימון שערך סה"כ 10 דקות, לעומת קבוצה אחרת אשר ביצעה פרצי אימונים באורך 20 שניות המופרדים אחד מהשני בכמה שעות, במקום בכמה דקות, לאורך כל היום, נמצאו ממצאים מפתיעים; לאחר שישה שבועות של אימונים, שימו לב, השיפורים בכושר האירובי היו דומים בין קבוצות ה-SIT לבין "מנשנשי" האימונים.