תה ירוק: האם הוא בריא לכולם?

להמריץ את הגוף | צילום: shutterstock

בניגוד לתפיסה המקובלת, עלי נענע בכוס מים חמים אינם תה ירוק. גם חליטת לימונית, לואיזה, מרווה או חליטת צמחים אינם נופלים תחת ההגדרה של תה ירוק – מלבד בהיבט מסוים של צבע.

את עלי התה הירוק האמיתי מפיקים מהצמח קמליה סיננסיס (Camellia Sinensis), צמח אשר גדל במדינות רבות ברחבי המזרח – החל מחבל דרג'לינג בהודו, דרך נפאל, מחוזות נרחבים בסין, יפן וקוריאה.

למעשה, גם התה השחור מופק מאותו צמח, אך תהליך העיבוד הוא זה שמבדיל בין השניים.כאשר מייצרים תה שחור, עלי התה עוברים תהליך של התססה וחמצון – מה שמקנה להם את צבעם השחור, ורק לאחר מכן מייבשים אותם באוויר החם.

לעומת זאת, עלי התה הירוק לא עוברים את שלב ההתססה ומיובשים באוויר החם כאשר הם עדיין ירוקים.

סגולות תה הירוק במסורת הסינית

את התה הירוק התחילו לשתות בסין כבר באלף השלישי לפני הספירה. באופן מפתיע התה הירוק אינו מוזכר בספרות הרפואה הסינית הקלאסית כצמח מרפא. יחד עם זאת, מכיוון שהוא בשימוש כבר אלפי שנים בתרבות הסינית, התכונות שלו נודעו לסינים כבר מן המאה הראשונה לספירה ובמסורת הסינית מקנים לו סגולות רבות.

על פי התפיסה הסינית המסורתית, לתה הירוק עוצמת פעילות מתונה – הוא מקרר ומטהר, ממריץ, משתן, נוגד רעלים וכן ממריץ עיכול.

הוא יכול לשמש לכאבי ראש, דיזנטריה, דיכאון ומחלות לב. כמו כן, על פי המסורת הסינית, התה הירוק ממריץ את אנרגיית הגוף, מקל ומרפא כאבים שונים, וכן מסייע לחיזוק המערכת החיסונית.

הטענה האחרונה אף הוכחה במחקר שנערך ביפן בהשתתפות 2,050 ילדים, במסגרתו התברר כי ילדים ששתו עד 5 כוסות תה ירוק ביום לא נדבקו כלל במחלת השפעת.

בשימוש חיצוני מסורתי, חליטת התה הירוק עשויה לנקות עור שמנוני וכן לסייע בטיפול בפצעי הרפס.

מהן ההשפעות הבריאותיות של תה הירוק?

תה ירוק נקשר לבריאות גם במערב, והאמת היא – שלא לשווא. הסגולות הרפואיות של תה ירוק על מרכיביו השונים נחקרות זה שנים רבות בעולם המודרני.

מחקרים גילו כי שתיית תה ירוק עשויה להועיל:

• לעיכול תקין
• להאצת המטבוליזם
• להפחתת כולסטרול
• לסיוע לתהליך הרזיה – על ידי עידוד חמצון השומן בגוף

חלק מההשפעות המטבוליות החיוביות של תה ירוק מתבטאות גם בקרב חולי סוכרת מסוג 2 – שם נצפה שיפור ברגישות לאינסולין ושיפור ביכולת הגוף להתמודד עם הגלוקוז בדם.

כלומר, נוגדי החמצון המצויים בתה ירוק יכולים להפחית את נזקי מחלת הסוכרת ולהאריך את תוחלת החיים של החולים במחלה.

עלי התה הירוק ידועים כעשירים בחומצת האמינו תיאנין, חומצה המסייעת להרגעת מערכת העצבים המרכזית, באופן מנוגד להשפעת הקפאין הקיים בתה.

חומצת התיאנין הוכחה במסגרת מחקרים כמועילה לשיפור הריכוז ואיכות השינה, לסיוע בתהליך של ירידה במשקל, לחיזוק מערכת החיסון, להפחתת לחץ דם ועוד.

לא הכל ורוד אצל התה הירוק

מחקר מצומצם שנערך ביפן הראה כי תה ירוק יכול לפגוע ביעילותן של תרופות להורדת לחץ דם ועל כן יכול להזיק ללוקים במחלות לב וכלי דם.

בנוסף לכך, מספר מחקרים הראו את הקשר בין רכיבים המצויים בתה הירוק, להפחתת ספיגת הברזל בגוף מדגנים וירקות.

איזה תה יותר טוב – ירוק או שחור?

בשתי מילים: שניהם טובים.

תה ירוק עשיר בנוגדי חימצון מסוג פוליפנולים (EGCG), שמנטרלים את השפעתם של הרדיקאלים החופשיים בגוף ועל כן מסייעים במניעת מחלות דלקתיות, ניווניות וכרוניות כמו מחלות כלי דם ולב, אלצהיימר או פרקינסון, זאת בנוסף לפוטנציאל האנטי סרטני המשמעותי של הפוליפנולים.

לעומת זאת, תה שחור עשיר בפלבנואידים המורכבים, נוגדי החמצון תיארוביגינים (Thearubigins) ותיאפלבינים (Theaflavins). מרכיבים הנקשרים להפחתת הסיכון למחלות לב ודלקתיות בגוף, הורדת כולסטרול רע ועוד.

אז מה עדיף – תה משקיקים או מחליטת עלים?

על אף שרובנו נוהגים ללגום תה מתיון, התה המיוצר כיום בשקיקים אינו מספק את אותו יתרון של חליטת עלים, היות והוא מיוצר בשיטת עיבוד של ריסוק, קריעה וסלסול (CTC – Crush, Tear, Curl).

שיטה זו הומצאה בשנות ה-50 במיוחד עבור מילוי שקיקי תה. בתהליך עיבוד זה כל חלקי הצמח נקצצים לגודל מזערי על מנת שיתאימו למילוי השקיקים.

לרוב קוצצים יחד עם עלי התה השלמים גם גבעולים ועלי תה בוגרים על מנת להוסיף נפח לתערובת, אלו לעיתים פוגמים בטעמו של התה והופכים אותו לגס וחומצי יותר.

בארצות המזרח נהוג לשתות את התה כחליטה מעלים שלמים בעוצמה עדינה.

על מנת להגיע לעוצמת זו, נוהגים תחילה לחלוט את התה הירוק חליטה ראשונית מהירה של מספר שניות שממצה מהתה את החומרים החזקים שלו, ורק לאחר מכן לחלוט את התה פעם שנייה בעזרת מסננת – כך שניתן יהיה לשלוט בעוצמת החליטה.