למה אנחנו מתמקדים בשלילי?

אתם הולכים להתרכז רק בה היום | צילום: shutterstock

סיימתם מצגת בעבודה; כולם שיבחו אתכם ואמרו שהיא הייתה נהדרת, מלבד אדם אחד שהעיר לכם בביקורת שלילית – והנה היום קיבל תפנית רעה. מאותו רגע אתם לא יכולים להפסיק להתבוסס בעלבון היחיד שקיבלתם ורק בו. מכירים את הסיטואציה הזאת? כנראה שכן.

כולנו שמנו לב שלביקורות יש פעמים רבות השפעה גדולה יותר עלינו מאשר למחמאות ושאנו מעניקים לשליליות הרבה יותר תשומת לב. עד כמה שהדבר תמוה, מתברר שיש לכך הסבר.

הסיבה שלאירועים שליליים יש השפעה רבה יותר על מוחנו מאשר לחיוביים היא מה שמכונה על ידי פסיכולוגים "הטיה שלילית". אותה הטיה, שזכתה לניתוח מעמיק באתר Very Well Mind, איננה מסתכמת רק בהיעלבות או מצב רוח רע אחרי יום עבודה, והיא עלולה להשפיע באופן משמעותי על ההתנהגות, ההחלטות ומערכות היחסים שלנו למשך כל החיים.

מהי הטיה שלילית?

ההטיה השלילית היא נטייה אסימטרית לרישום של גירויים שליליים ביתר קלות והתעכבות על אירועים אלה. אנחנו מרגישים את כאב התוכחה בעוצמה רבה יותר מכפי שאנחנו מרגישים את השמחה מהשבחים.

ההטיה משחקת תפקיד משמעותי בזיכרון שלנו, וזו הסיבה שרובנו יכולים פתאום להיזכר בדבר מכוער שהמורה אמרה לנו למשל בכיתה ה', גם לאחר שנים.

התופעה הפסיכולוגית הזו מסבירה מדוע קשה לנו כל כך להתגבר על רשמים ראשונים גרועים ומדוע לטראומות מהעבר יכולות להיות השפעות כה ארוכות. כמעט בכל אינטראקציה, אנו נוטים להבחין בדברים שליליים יותר ובהמשך אף נזכור אותם בצורה ברורה יותר.

כיצד הטיה שלילית באה לידי ביטוי?

כבני אדם, אנו נוטים:

1. לזכור חוויות טראומטיות טוב יותר מחוויות חיוביות.
2. לחשוב על דברים שליליים בתדירות גבוהה יותר מאשר על דברים חיוביים.
3. להגיב חזק יותר לגירויים שליליים.
4. להיזכר בעלבונות טוב יותר מאשר במחמאות.
5. להגיב חזק יותר לאירועים שליליים מאשר לאותה רמה של אירועים חיוביים.

אם עבר עלינו יום טוב עם מעט עוקץ, שהתקבל לדוגמה מהערה של הבוס, סביר להניח שכאשר נחזור הביתה נספר שעבר עלינו יום רע, אף שבפועל הוא היה די נעים. חוויות שליליות פשוט נראות לנו חשובות יותר מכפי שהן באמת.

רוצים עוד דוגמאות? אחרי ויכוח עם בן הזוג סביר שנראה בו רק פגמים ונתמקד בהם. זיכרון מרגע משפיל בגיל הנעורים ומול כל החברים רודף אותנו שנים קדימה ורק המחשבה עליו גורמת לנו להתכווץ.

מחקרים מראים כי אנשים נוטים להתמקד יותר בשלילה כאשר הם מנסים להבין את העולם. אנו מעניקים תשומת לב לחוויות ותוצאות שליליות, לומדים מהן ומקבלים החלטות על סמך חוויות אלו.

איך ההטיה השלילית משמשת אותנו?

מוטיבציה

ההטיה השלילית משפיעה על המוטיבציה שלנו להשלים משימה. יש לנו יותר תמריץ מהרצון להימנע מאובדן של משהו, מאשר מרווח שנשיג מביצוע משימה.

במילים אחרות, יש לנו יותר מוטיבציה ללכת לעבודה מחשש מאיבוד הפרנסה שלנו מאשר מהרצון לקבל משמעות ושגרה בחיים.

חדשות רעות

מחקרים הראו כי חדשות שליליות נתפסות בעינינו כאמיתיות יותר. מכיוון שמידע שלילי מושך יותר מתשומת הלב שלנו, אנו נותנים לו תוקף רב יותר. ורק תחשבו על כמות הפעמים שסיימתם לצפות בחדשות במחשבה שהעולם מלא באלימות, שחיתות וחוסר צדק, בעוד שהחדשות, בהבנתם את ההטיה השלילית שלנו, הציגו לנו רק את הרע, שמייצג אחוזים קטנים מאוד מהכלל. הרי הרוב המוחלט של האנשים לא היכה או גנב היום.

פוליטיקה

מתברר שהטיה שלילית יכולה להסביר גם את האידיאולוגיה הפוליטית שלנו. כמה מחקרים הראו כי לאנשים עם תפיסת עולם שמרנית יש תגובות פסיכולוגיות חזקות יותר למידע שלילי מאשר לאנשים ליברלים. השמרנים יראו מידע מעורפל כמאיים.

הבדלים בהטיה שלילית מסבירים מדוע אנשים רבים נוטים להעריך דברים כמו מסורת וביטחון בעוד שאחרים פתוחים יותר לאמץ אי בהירות ושינוי.

למה זה קורה? תאשימו את אבותינו הקדומים

ההטיה השלילית שלנו היא כנראה תוצאה של האבולוציה. מוקדם יותר בהיסטוריה האנושית, תשומת לב לאיומים היו ממש עניין של חיים ומוות. מי ששם לב טוב יותר לסכנה היה בעל סיכוי גבוה יותר לשרוד.

זה אומר שאנחנו מעבירים בתורשה את הגנים האלו גם לילדנו, היות וזו אחת הדרכים שהמוח מנסה לשמור עלינו.

מחקרים מצביעים על כך שהטיה שלילית מתחילה בגיל הינקות. עד גיל שנה תינוקות נוטים להקדיש תשומת לב רבה יותר להבעת פנים חיובית ולטון הקול. לאחר מכן הם מתחילים לחוות תגובות מוחיות גדולות יותר לגירויים שליליים.

מחקר אחד אף מצא כי כבר בגיל שלושה חודשים תינוקות מראים סימנים להטיה שלילית כאשר הם בוחנים חברתית אחרים.

תגובת המוח

עדויות מדעיות הראו שגירויים שליליים מעוררים תגובה מוחית גדולה יותר מאשר חיוביים. במחקרים שערך הפסיכולוג ג'ון קסיופו, הוצגו למשתתפים תמונות חיוביות, שליליות או ניטרליות. הממצאים הראו כי תמונות שליליות הניבו תגובה הרבה יותר חזקה בקליפת המוח מאשר תמונות חיוביות או ניטרליות.

כיצד הטיה שלילית משפיעה עלינו ביומיום?

מערכת יחסים

אנו עלולים לצפות לגרוע ביותר מאחרים ולתת יותר משקל להערות שליליות מבני הזוג.

קבלת החלטות

זוכי פרס נובל הישראלים, דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, גילו כי בתהליך קבלת החלטות אנו שמים משקל רב יותר על היבטים שליליים של אירוע מאשר על חיוביים.

כאשר אנו מדמיינים תרחישים שכוללים רווח כספי או אובדן של אותו סכום כסף, הסיכון לאובדן נוטה לגדול במוחנו. לאנשים יש תגובה שלילית חזקה יותר להפסד של 50 שקלים מאשר לתחושות החיוביות של רווח של 50 שקל.

תפיסה של אנשים

מחקרים הראו שכאשר מקבלים תארים "טובים" ו"לא טובים" לדמותו של אדם אחר, המשתתפים נותנים משקל רב יותר לתיאורים השליליים בזמן יצירת הרושם הראשוני.

איך להתגבר על הטיה שלילית?

• שימו לב למחשבות שעוברות בראשכם. אל תתבוססו בטעויות העבר. שקלו מה למדתם ואיך תיישמו זאת בעתיד.
• תארו את המצב מחדש ופרשו אירועים באור חיובי יותר. הכוונה היא לא להתעלם מסכנות או להתכחש למציאות, אלא לתת משקל הוגן ושווה לחוויות טובות.
• צרו דפוסים חדשים של תגובות. חפשו פעילות מרוממת כדי להוציא את עצמכם מהלך הרוח השלילי. הקשיבו למוזיקה שמחה. צאו להליכה. התענגו על רגעים יפים והעניקו להם תשומת לב ומיקוד.
• שחזרו בראשכם זיכרון שעורר בכם רגשות נפלאים. שימרו מזכרות כמו פתקים ותמונות שהעניקו לכם רגעי אושר.