קורל פרידמן | צילום: רונית כהן
"הצצה בריאה" כשמה כן היא – הצצה אל מאחוריי הקלעים של העוסקים במלאכה, שתספק לנו כמה תשובות לשאלות שרצינו לדעת, וגם כמה טיפים יעילים כיצד נוכל לשמור על אורח חיים בריא.
והפעם בפינתנו מדריכת הפילאטיס, היוגה והאימונים הפונקציונליים – קורל פרידמן.
איך הכול התחיל?
"את הקריירה שלי התחלתי כרקדנית מקצועית. במהלך אחת החזרות נפצעתי, והפציעה שלי הובילה אותי לשיקום ארוך, שם נחשפתי לראשונה לתחום של פילאטיס מכשירים דרך הפיזיותרפיסטית שהכרתי בשיקום. בגלל שהייתי מחוסרת עבודה עקב הפציעה, חשבתי שיהיה לנכון לנצל את הזמן ולעשות הכשרה בפילאטיס כדי שיהיה לי ביטחון תעסוקתי, ומשם התגלגלתי במקצוע והתאהבתי בו.
לימים, ההוראה הפכה להיות הבמה המקצועית שלי. אומנם הפסקתי לרקוד, אבל המשכתי להופיע בתור מורה. כדי לרכוש ידע ולהעמיק בתחום, עברתי הכשרות נוספות בתחום הפילאטיס, היוגה והאימונים הפונקציונאליים.
מהיכרותי עם המקצוע, הבנתי שלעיתים בני אדם זקוקים למענה מכמה זוויות כפי שאני נזקקתי במסגרת השיקום שלי.
הכניסה שלי לעולם השיקומי, התחילה כמעט במקרה. הסטודיו הראשון שהתחלתי לעבוד בו היה, בין היתר, סטודיו שיקומי, ושם נחשפתי לכוחה האדיר של השיטה. ראיתי כיצד הכלי הזה יכול להשפיע על חייהם של אנשים וכיצד ביכולתו להרים אדם מכיסא הגלגלים שוב על רגליים, ונשאבתי לתוך זה.
חשוב לזכור שהגוף היא מראה לנפש שלנו. הפציעה שחוויתי אולי שברה לי את החלום, אבל היא לא שברה את המוטיבציה שלי להמשיך לעסוק בתחום הפיסי".
המורה לפילאטיס שהצילה את חיי
את פרידמן הכרנו בזכות סיפור אחד מיוחד שקרה לה, במסגרת העבודה שלה כמורת פילאטיס.
"יום אחד הגיעה אליי מתאמנת חדשה לאימון. במסגרת הידע שצברתי בתקופת השיקום שלי, הבחנתי בכמה תסמינים אצלה שלא היו נראים לי תקינים.
כשהיא הגיעה אליי, היא לא שיתפה בשום רקע רפואי חריג והתלבטתי האם לעצור את השיעור או להמשיך. כשביקשתי מהקבוצה להרים ידיים הבחנתי שיד אחת שלה התיישרה ואילו האחרת – לא.
בנוסף, משהו בפנים שלה לא היה סימטרי. בסוף החלטתי להמתין עד סוף השיעור וניגשתי אליה. אמרתי לה שאני לא פיזיותרפיסטית או רופאה בהכשרתי, אבל שאני חושבת שקורה אצלה משהו והייתי שמחה שתבדוק את זה.
אחרי פחות מעשרים וארבע שעות היא התקשרה אליי וסיפרה לי שגילו לה גידול שפיר בגודל של כדור טניס במוח. התברר ששבע שנים לפני אותו מקרה, היא כבר ביקרה בבית-חולים, אך לצערנו האבחנה שנתנו לה, הייתה לא נכונה. היא אובחנה כחולת מאניה דפרסיה ולכן נתנו לה כדורים פסיכיאטריים.
ככל הנראה, אם היו מגלים לה אז את הגידול בסריקה פשוטה, היום היא כבר הייתה נמצאת במקום אחר.
אומנם האירוע הזה התרחש לפני די הרבה שנים, אבל זה נשאר איתך. במהלך השנים הגיעו אליי לא מעט אנשים עם בעיות בריאותיות ששאלו אם אוכל לעזור להם. לפני כמה שנים עזבתי את השיקום, כי שמתי לב שהעיסוק בזה מחלחל אצלי למקומות שאינם מטיבים עמי, והחלטתי להיפרד ממנו".
מה דבר שהכי מלהיב אותך בהוראה?
"האנשים. החיוך. לראות איך האימון שינה להם את מערכת היחסים עם בני הזוג שלהם, עם עצמם, וכיצד הוא העצים את הדימוי העצמי שלהם. זה משפיע על חייהם של אנשים, וזה הדבר שאני הכי אוהבת".
מה הדבר הראשון שאת שותה בבוקר?
"לפני כשנה הלכתי לתזונאית כי סבלתי מסחרחורות וחששתי שאני לא אוכלת מאוזן. היא המליצה לי לשתות מרק מח עצם. מסתבר שזה נפוץ ושזה מחולל פלאים. אז זה מה שאני שותה כל בוקר במשך שנה ואני רואה שיפור פיסי. מלבד זאת זה נותן לי תחושה מקורקעת שאני זקוקה לה בבוקר".
מה בעיניך הוא אורח חיים בריא?
"איזון. אם בא לי לאכול עוגה אז אני ארשה לעצמי לאכול, אבל יום למחרת אני אשמור. אם התאמנתי כל השבוע והגוף שלי 'מחוק', אני אקח יומיים מנוחה. אני חושבת שתקשורת עם עצמך, והמודעות לאיזון באה מבפנים".
איך נוכל להיות קשובים לעצמנו?
"קודם כל יש מלא טריקים, אם אנחנו מדברות על מיסוך של הפרעות טורדניות הנובעות למשל מהמדיה החברתית, אז יש טריקים טכניים שנוכל בעזרתם להפחית את האוטומטיות בצריכה. מלבד זאת, באופן רחב יותר, כדי שנחזיר לעצמנו את ההקשבה פנימה, תמיד אפשר לעצור לרגע ולקחת אוויר.
צריך לשאול את עצמנו – מה אני צריך עכשיו, מה עושה לי טוב, ולטפח חמלה כלפי עצמנו. אם מתחשק לי כוס יין ואני אעניש את עצמי על זה, אז אני אסבול. אבל אם אני אקבל את זה ואפרגן לעצמי ואמצא דרך לשמור על האיזון, למה לא? בשביל למצוא את האיזון הנכון יש צורך בתרגול והתמדה".
איך את מיישמת את זה בחייך?
"יש לי מלא תזכורות ביומן – מתי אני בזמן מנוחה, מתי אני בלי הטלפון, מתי אני אוכלת ארוחת צוהריים. עצם זה שיש לי תזכורות חיצוניות, טריגרים שמזכירים לי לקחת הפסקות, זה עוזר. יש תפיסה רווחת בעולם שלעבוד קשה זה הדבר הכי נכון. באופן אישי, בתקופות בהן הייתי עובדת קשה מדי, הייתי מגיעה לאפיסת כוחות, נהיית חולה לשבוע וחוזר חלילה. לכן
אם ההקשבה לעצמי לא מגיעה לי באופן טבעי, אזמן אותה אליי באופן מלאכותי. אני לא אשאל מתי אני אחיה בריא, אלא אני אגרום לזה לקרות.
View this post on Instagram
באיזה מקצוע אחר היית רוצה לעבוד?
"כשהייתי קטנה חלמתי להיות ארכיטקטית, וגם דוגמנית של ויקטוריה סיקרטס".
מה הגילטי פלז'ר שלך?
"פיצה".
יש לך טיפים לאורח חיים בריא?
"אני חושבת שהטיפ הכי ראשוני לאורח חיים בריא הוא לשבת ולכתוב מה הייתי רוצה להוסיף, או לשנות בחיי. קודם כל, המודעות לכך, היא שתוביל אותנו לפעולות נחוצות כדי שזה יתממש.
להרבה אנשים קשה להתמיד, בעצם לכולנו, לכן אנחנו צריכים למצוא מוטיבציה פנימית כדי שדברים יתממשו. אם אתם רוצים לסגל לעצמכם הרגלים חדשים, קודם כל עליכם לזהות מה הם הדברים שהייתם רוצים לסגל לעצמכם. הקשבה פנימית תניע אתכם לפעולה".
אימון עם קורל פרידמן – 16 דקות: