האמת היא נר לרגלנו?
אנחנו מעגלים פינות, לא מוכנים להכיר באמת, מוצאים צידוקים לשקרים שלנו, ועם זאת – נעלבים כשמשקרים לנו. מתברר שהשקר נוכח בחיינו הרבה יותר מכפי שאנחנו שמים אליו לב או מוכנים להודות בו.
בתוך כל זה צצה השאלה איך שקרים משפיעים על זוגיות והאם אלו הגברים או הנשים שמשקרים יותר. התשובה, אגב, קשורה פחות לכמות הכזבים אלא לנושאים שלהם.
המוסריות של השקר
דן אריאלי, פרופסור לכלכלה התנהגותית ואחד הישראלים הידועים והמצליחים בעולם, הפנה אל קהל הצופים בהרצאה שלו את השאלה הבאה: "מי שיקר שקר כלשהו מאז שנת 2014?". כצפוי, רוב המשתתפים הרימו את ידיהם.
אריאלי המשיך ושאל: "ומי מחשיב עצמו אדם הגון למרות ששיקר?", וגם כאן רוב הידיים בקהל הורמו. "איך זה יכול להיות: גם משקרים וגם הגונים?!", תהה הפרופ' לקול צחוקו של הקהל.

ובכן, כפי שניחשתם, כולנו משקרים. על פי אריאלי אנחנו פשוט עושים לעצמנו רציונליזציה שכל עוד אנו מרמים "קצת", הדבר לא פוגע בדימוי העצמי שלנו ויחד עם זאת מאפשר לנו ליהנות מיתרונות השקר. חוץ מזה, כולם עושים את זה, אז הכול בסדר.
מי משקר יותר – גברים או נשים?
בהיבטים תרבותיים, חברתיים ומגדריים, אנחנו פעמים רבות נוטים לייחס את הנטייה לשקר למין השני. על פי פרופ' אריאלי, זו שאלה שנשים אוהבות במיוחד לשאול, משום שהן יוצאות מנקודת הנחה שגברים משקרים יותר מהן. לדבריו, התשובה המפתיעה היא, שגברים ונשים משקרים באותה המידה.
שני המינים מציינים בסקרים כי "מציק להם לשקר", אבל זה לא מונע מהם להמשיך ולשקר למשפחה, לבני זוג, לחברים או לקולגות ובוסים בעבודה.
אותה אי־נוחות מורגשת אגב בתחילת המצאת השקר, אבל אם הם ממשיכים איתו התגובות השליליות במוח פוחתות.

תמורת דולר: על שקרניות ושקרנים
כהוכחה לשוויון בין המינים בנושא זה, פרופ' אריאלי מציג את אחד הניסויים הידועים שלו; במסגרת הניסוי, הפרופ' נתן לקבוצה מעורבת של נשים וגברים לפתור 20 בעיות מתמטיות לא מסובכות בזמן קצר – כאשר על כל תשובה נכונה הובטח למשתתפים דולר אחד.
לאחר מילוי טופס הבחינה, המשתתפים התבקשו לגרוס אותו ורק אז לדווח לבוחנים לכמה תוצאות נכונות הצליחו להגיע, ועל סמך הדיווח שלהם לקבל את הכסף.
הנבחנים יצאו מנקודת הנחה שאף אחד לא יוכל לדעת על כמה שאלות אכן השיבו נכונה. אבל, הם לא ידעו שהמגרסה גרסה רק את שולי הדף ולכן צוות החוקרים יכול היה לדעת את התוצאות האמיתיות של כל נבחן.
אנחנו לא יודעים מה אתם הייתם עושים בסיטואציה כזאת, אבל תוצאות הניסוי של אריאלי הצביעו על דיווח ממוצע של 6 תשובות נכונות, כאשר בפועל המשתתפים פתרו נכונה רק 4 שאלות בממוצע, ללא הבדל בין המינים.
גברים משקרים לגבי מיקום, נשים משקרות לגבי רגשות
מה שבכל זאת מבדיל בין השקרים של נשים וגברים הוא – על מה הם משקרים. כלומר נושא השקר משתנה בין שני המינים.
גברים לרוב ישקרו על הרגלי השתייה שלהם, מצב בריאותם, הרגשתם הנפשית, וכן, גם בשעה שחוקרים אותם על מקום הימצאם (לתשומת לב מי שמשתמשת בשאלה: "מאמי, איפה אתה?").
נשים, לעומת זאת, ישקרו כדי להסתיר את רגשותיהן האמיתיים ("לא, הכול בסדר. אני לא כועסת"), והן אף יודעות לשקר טוב יותר מבלי שייחשדו בהן. על פי הסבר הפסיכולוגים, הדבר נעוץ בעובדה שהן מתחילות לדבר בגיל צעיר יותר מהבנים, וטוב יותר מהם. נשים אף מרבות לשקר "שקרים לבנים", לעומת הגברים, על מנת שלא לפגוע ("נכון, ממש רזית").

בענייני כספים, מחקרים גילו שכמעט מחצית מהזוגות הנשואים שומרים מבני הזוג שלהם סודות הקשורים לכסף, למרות שרבים מהם ציינו שכנות בנוגע לעניינים כלכליים חשובה באותה מידה כמו שמירת אמונים.
עוד נמצא בנושא זה שנשים מסתירות או משקרות לגבי מוצרים שרכשו או את עלותם האמיתית, יותר מגברים.
שקרים עם גבולות
המקום בו שני המינים שוב דומים הוא במידתיות השקרים; מתברר שגברים ונשים כאחד, מרמים בדרך כלל רק בהיקף שלדעתם יוכלו להצדיק, אולי מתוך הבנה שלשקר (דווקא) "יש רגליים" ואין לדעת לאן יתגלגל והאם שקר קטן ובלתי מזיק יגדל ויסתבך.
אגב, במחקר חביב שנעשה בנוגע לנושא של "שקר קטן" – מצאה חברת שירותי הסטרימינג וה-VOD האמריקאית, הולו (Hulu), שגברים נוהגים במיוחד לטעון שצפו בתכנים שבעצם לא ראו כדי שלא ייתפסו ע"י החברה כ"לא מעודכנים" ודימויים העצמי ייפגע.
כנראה שבמקרה זה הם פחות חוששים שמישהו ישאל אותם על העלילה והגיבורים של הסרט בו צפו והשקר יסתבך. חומר למחשבה בפעם הבאה שמישהו טוען בפניכם שלא פספס אף פרק ב"משחקי הכס".

שקרים בזוגיות: הצחוק עוד יגרום לבכי
באשר להתפתחות של שקרים במהלך זוגיות, לא מפתיע לגלות שגברים ונשים מתנהגים בתחילת הקשר באופן שונה מאשר בהמשכו.
הנטייה בהתחלה היא "לשפר את האמת" כדי למצוא חן בעיניי השני, אך בהמשך הקשר, השקר משמש להתגוננות כדי להסתיר גורמים ונושאים שיובילו לחיכוך.
במילים אחרות, אפשר לומר שבתחילה מדברים על דברים בעייתיים בצחוק, בהמשך מסתבר שבן או בת הזוג בכלל לא צחק/ה, ולבסוף ייתכן שהצד השני בכלל בוכה עכשיו.