עד 120 זו רק ההתחלה | צילום: shutterstock
פרופ' דיוויד סינקלר, הוא ביולוג וגנטיקאי אוסטרלי-אמריקני מאוניברסיטת הרווארד, ואחד מחוקרי ההזדקנות הידועים בעולם. סינקלר, בעל המוצא היהודי, כתב את הספר בעל השם המחייב: "תוחלת חיים: למה אנו מזדקנים ולמה אנחנו לא חייבים להזדקן?".
בראיון שקיים עם אתר Insidetracker הוא הציג את התפיסה שלו לגבי הזדקנות וטען כי רוב מה שאנחנו יודעים, או חושבים שאנחנו יודעים על זקנה – הוא שגוי.
לדברי סינקלר, זקנה היא פעולה שאפשר למנוע. "אנו יודעים שיש יונקים שחיים מעל 200 שנה, ויש בני אדם שחיים בין 100 ל-120 שנה. כך שיש לנו לפחות 40 שנה ואולי 120 שנים יותר לשחק איתם. אין חוקי פיזיקה שאומרים שאנחנו לא יכולים לחיות הרבה יותר זמן".
View this post on Instagram
פרופ' דיוויד סינקלר עם ד"ר רות וסטהיימר | צילום: מתוך אינסטגרם
סינקלר מסביר כי הזדקנות היא הביטוי לכך שתאים מאבדים את יכולתם לקרוא את הגנים הנכונים בזמן הנכון, מה שמוביל לתאים לאבד את זהותם ולרקמות להיכשל.
זקנה היא מחלה?
אף שבאופן מוסדר, הזדקנות איננה מוגדרת כמחלה, היא עומדת בקריטריונים של מחלה, כלומר ירידה בתפקוד לאורך זמן המובילה למוות. הסיבה שההזדקנות מופרדת מהגדרה של מחלה היא מכיוון שהיא מתרחשת אצל יותר מ-50% מאיתנו – כלומר, זו ההגדרה ממנה היא חורגת.
"אין סיבה שלא לכלול אותה כמחלה", מתעקש פרופ' סינקלר. "למעשה, הייתי אומר שחשוב עוד יותר שנילחם בה, מכיוון שההזדקנות היא הגורם העיקרי לכל המחלות הגדולות בחברה כיום".
הדבר החשוב ביותר הוא לאכול בתדירות נמוכה יותר. לא מדובר על תת תזונה או הרעבה. אבל רוב המבוגרים אוכלים יותר מדי ובתדירות גבוהה מדי
באשר לשאלה על השפעת הארכת תוחלת החיים על התפוצצות האוכלוסין ומשאבי הטבע והחברה, פרופ' סינקלר ממהר להרגיע וטוען שבדק את הנתונים בשני הכיוונים, כלומר עם הארכת תוחלת החיים ובלעדיה, ולדבריו האוכלוסייה האנושית מתאזנת.

בלי להאכיל זקנים בכפית
"עולם בו אנשים יכולים להיות בריאים מעבר לגיל 80, הוא עולם עשיר בהרבה. זה עולם שיש בו כסף להילחם בשינויי האקלים, עשרות טריליוני דולרים, במשך 50 השנים הבאות. כסף שניתן לבזבז על חינוך ועל ביטוח לאומי. מבחינתי זה הפתרון לבעיות שלנו, לא הגורם להן.
"מה שאנחנו באמת רוצים זה הרבה אנשים מבוגרים ובריאים שהם חכמים ופרודוקטיביים, לעומת אוכלוסייה שאתה צריך להאכיל בכפית ולשלוח לרופאים".
האנלוגי מול הדיגיטלי
"תאוריית המידע" של פרופ' סינקלר מבוססת על הרעיון שיש לנו שני סוגים עיקריים של מידע המאוחסן בגוף: האחד דיגיטלי, והאחר אנלוגי. "המידע הדיגיטלי הוא הגנום שלנו, שמחזיק באופן מפתיע יותר מ-80 שנה (וזו תגלית חדשה), אך המידע האנלוגי הוא הבעייתי.
המידע האנלוגי הוא האפיגנום – המבנים בתוך התא המאפשרים קריאה של גנים מסוימים בזמן שאחרים דוממים. מכיוון שקשה מאוד לשמור על המידע האנלוגי, הוא הראשון שנכשל. וזה מה שלדעתי גורם להזדקנות", טוען סינקלר.

"לא אוכל עד לארוחת ערב"
לשאלה, איך עושים זאת? כלומר איך חיים יותר ונשארים בריאים? לפרופ' סינקלר יש תשובות ברורות: "הדבר החשוב ביותר הוא לאכול בתדירות נמוכה יותר. לא מדובר על תת תזונה או הרעבה. אבל רוב המבוגרים אוכלים יותר מדי ובתדירות גבוהה מדי. בנוסף, על סמך תוצאות מחקרים עדכניים בעכברים וגם בבני אדם, התברר שלא פחות חשוב מה שאתה אוכל אלא מתי אתה אוכל.
"אני חושב ששלוש ארוחות ביום אינן מטיבות לאריכות ימים. ישנם סוגים שונים של צומות לסירוגין שניתן לאמץ שלדעתי עשויים להיות מועילים. אנחנו לא יודעים איזה מהם הכי טוב, אבל אני לא אוכל ארוחת בוקר, למעט אולי כמה ביסים של יוגורט, ואז אני לא אוכל עד אחר הצהריים המאוחרים, לפעמים עד לארוחת הערב".

עוד עצות של פרופ' סינקלר למניעת הזדקנות:
- נסו להימנע משימוש במיקרוגל
- נסו להימנע מצילומי רנטגן או סריקות CT שאינם חיוניים
- הקפידו על משקל תקין והימנעו מפיתוח חוסר רגישות לאינסולין וסוכרת סוג 2
- התמידו בפעילות גופנית והרמת משקולות. ככל שמתאמנים יותר ומגבילים קלוריות כך מגבירים את פעילות המיטוכונדריה, שהיא תחנת הכוח של התא וחשובה לשריפת שומנים
- צומו לסירוגין. פרופ' סינקלר ממליץ על צום למשך שלושה ימים (יש להיוועץ עם גורם רפואי)
- השתמשו בתוסף רזברטרול ומאיץ NAD