בבטן הרכה: מחקר חדש מגלה איזה מזון משפיע על כל אחד לרעה

תזונה מותאמת אישית לרפואה מונעת | צילום: shutterstock

ממצאים חדשים בעולם התזונה: מחקר חדש ורחב היקף מציג את התגובה הדלקתית המתעוררת בגוף לאחר אכילה כגורם סיכון למחלות מטבוליות ולבביות.

עוד מתברר מהמחקר כי התגובה הגופנית למזון משתנה מאדם לאדם, וכן שיש קשר הדוק בין התגובה הדלקתית לרמות השומנים בדם. ממצאים אלה מדגישים את חשיבותה של תזונה מותאמת אישית – תחום מתפתח בעולם הרפואה המונעת.

מהי דלקת?

דלקת היא תגובה לזיהום שפלש אל הגוף. היא מתבטאת, בין היתר, באודם מקומי ובנפיחות. הגוף, בתורו ובאופן מתוחכם למדי, מנסה לסלקה.

מבחינה חיצונית, אנחנו רואים את הסימנים להיווצרות הדלקת וחשים בכאב או בגרד, אך הרבה דברים נוספים מתרחשים מאחורי הקלעים – ביניהם, הפרשה של חומרים רבים לזרם הדם.

מטרת הפרשת החומרים היא להתריע על חדירת הגורם הזר (וירוס, חיידק, או אפילו קוץ קטן שנכנס אל האצבע) ולעורר את המערכת החיסונית לתגובה מהירה.

ואכן, תגובה דלקתית היא מנגנון הגנה חשוב – כאשר היא לא פועלת כשורה הגוף לא מסוגל להתגונן בפני זיהומים. אך, מצב בעייתי נוסף מתרחש כאשר הדלקת חוזרת ונשנית, ונמשכת לאורך זמן; אז, החומרים אשר מופרשים לזרם הדם עלולים, בטווח הארוך, להזיק לבריאותנו.

מה בין דלקת לאכילה?

ממחקרי עבר, ידוע כי לאחר אכילה מתרחשת בגופנו תגובה דלקתית קלה, באופן קבוע, בעקבות העלייה ברמות הגלוקוז (הסוכר) והשומנים בדם. אנו מבלים עד כ-18 שעות ביממה במצב שמוגדר כ"לאחר-אכילה", ונראה כי להרכב הארוחה ולמאפיינים הגופניים האישיים של כל אחד ואחת מאיתנו יש השפעה על משך הדלקת ועל עוצמתה.

אומנם, בעבר נערכו מספר מחקרים אשר בדקו את ההשפעות של מזון על התגובה הדלקתית בגופנו, אך אלה היו מחקרים קטנים עם תוצאות לא עקביות. מספר המשתתפים היה מצומצם, ולא אותרו מרקרים ספציפיים מספיק לדלקת – כלומר, חומרים שרמתם בדם עולה בשעה שמתרחשת תגובה דלקתית.

עד היום, המחקרים התמקדו במרקר שנקרא IL-6 (Interleukin-6) אשר ריכוזו בדם עולה באופן יחסי לאחר ארוחה. לאחרונה, התגלה המרקר GlycA (Glycoprotein Acetylation) שהוא, ככל הנראה, מדד אמין יותר לתגובה דלקתית בעקבות אכילה, וריכוזים גבוהים שלו בדם מקושרים לכבד שומני, סוכרת מסוג 2, סוגי סרטן שונים, מחלות לב ואף תמותה.

מה השתנה עכשיו?

במחקר שבוצע לא מזמן לקחו חלק כ-1,000 נבדקים מפרויקט בשם PREDICT העוסק במחקרים בעולם התזונה. זהו, ככל הנראה, המחקר הגדול ביותר שנערך בתחום עד כה.

משתתפי המחקר קיבלו שתי ארוחות (לאחר שעות צום) – כאשר כל אחת מהן בעלת כמויות ידועות של פחמימות, חלבונים, שומנים וסיבים תזונתיים.

הנבדקים נתנו דגימות דם לפני הארוחה הראשונה, ובעוד תשע נקודות זמן מוגדרות לאורך היום; בבדיקות הדם נמדדו רמות הגלוקוז (סוכרים) והטריגליצרידים (שומנים) של הנבדקים, וכן מדדי הדלקת שהזכרנו (6-IL ו-GlycA).

מהמחקר עלו כמה נקודות מעניינות:

• בעוד שמרבית הנבדקים חוו תגובה דלקתית כלשהי, נראה כי יש חשיבות רבה למאפיינים הגופניים של כל אדם, כך שעוצמתה של הדלקת השתנתה מנבדק לנבדק.
• נראה כי בניגוד למה שנהוג היה לחשוב, המדד העיקרי אשר משפיע על התגובה הדלקתית הוא רמת השומנים בדם ולא רמת הסוכרים בדם. למעשה, נמצא קשר הדוק בין עלייה ברמות GlycA, המרקר הדלקתי, לבין עלייה ברמות הטריגליצרידים (שומנים) לאחר אכילה, וכן לריכוזם בדם בשעת צום.
• עוד הוסק כי קיים קשר חשוב בין תגובה דלקתית ממושכת של הגוף המתרחשת לאחר אכילה, לבין עלייה בסיכון לחלות במחלות קרדיו-מטבוליות, ביניהן מחלות לב וסוכרת מסוג 2.

איפה זה פוגש אותנו?

קודם כל, לממצאים החדשים יש חשיבות רבה בהבנה של מנגנוני מחלה: נמצא קשר הדוק בין כמות הטריגליצרידים בדם לכמות השומן הבטני, שהוא אחד המדדים להשמנת יתר.

כלומר, המחקר תומך בטענה לפיה השמנת יתר מובילה לתגובה דלקתית מוגברת יותר. טיפול בהשמנה וברמות השומנים בדם, אם באמצעות שינוי אורח החיים או בעזרת תרופות, יכולים לסייע בהפחתה של התגובה הדלקתית הכרונית ולהוריד את הסיכון למחלות לב וסוכרת.

אך, חשיבותו העיקרית של המחקר היא בתחום של תזונה מותאמת אישית. אחת ממטרות המחקר הייתה להציג מרקרים מעודכנים ומדויקים יותר לתגובה דלקתית – כך, ניתן יהיה לבצע איפיון לכל מטופל ולבנות לו תפריט מותאם אשר מושפע מהמאפיינים הגופניים האישיים שלו.

מטופל יוכל לדעת לאילו מסוגי המזונות יש השפעה שלילית על גופו ולהימנע מהם – רעיון שעד לא מזמן עשוי היה להישמע עתידני לחלוטין.

זו בדיוק המטרה של העולם ההולך ומתפתח של הרפואה המונעת: למנוע מחלות עוד לפני שהן מתרחשות.

מה הלאה?

כמו לכל מחקר, גם למחקר זה יש הגבלות אשר עלינו לקחת בחשבון – הנבדקים הגיעו כולם מאותה קבוצה אתנית, למשל, כך שייתכן שהתוצאות ישתנו מעט אם נחזור על המחקר בקבוצות מעורבות או במדינות אחרות.

בנוסף, המעקב אחרי רמות הטריגליצרידים בדם בוצע רק במשך שש שעות לאחר הארוחה ולא מעבר לכך.

ללא ספק נדרשים מחקרי המשך עם שינויים בהרכב הארוחות, בחינה של אותם המדדים אחרי מספר ארוחות רציפות, ועוד; אך, על אף ההגבלות, אין ספק כי מדובר במחקר חדשני ומעורר מחשבה, אשר, בתקווה, יסלול את הדרך למחקרים רבים נוספים בתחום כ"כ רלוונטי לחיינו.