מדריך ההישרדות לחגים: מומחית לנימוסים מסבירה מה עושים בארוחות משפחתיות

שיפה ושונה תהא השנה ארוחת החג | צילום: shutterstock

בכל שנה ארוחות החג מעמידות אותנו בפני אותם אתגרים ודילמות מוכרות: אצל מי חוגגים, מה מביאים למארחים במתנה וגם – איך יוצאים מהארוחה מבלי להזדקק לתוכנית דיאטה מקיפה?

"למעשה, האירוח מתחיל כבר בשלב התכנון", מציינת רחל מנדלוביץ, מומחית לענייני נימוסים וחוקרת אנתרופולוגית.

"אנחנו רגילים לבחור איזו מפה להניח על השולחן ואיזה אוכל יוגש, אבל כדי שהארוחה תהיה לבבית ונעימה, כדאי להתחיל לייצר בראש את האווירה הרצויה ולעשות כל שביכולתנו כדי לגרום לאורחים לחוש בנוח.

"גם כאורחים יש לנו חלק חשוב מאוד בהצלחת הערב. שמירה על כבוד המארחים, בחירת המתנה ואפילו נימוסי השולחן שלנו – לכל אלה יש השפעה מכרעת על הצלחת סעודת החג".

ובכן, בין שאתם בצד המארח ובין שאתם בצד המתארח – יש כמה דברים שאתם בהחלט יכולים לעשות כדי לשפר את חוויית הארוחה. מנדלוביץ עושה סדר ועונה על כל השאלות החשובות. לגזור ולשמור.

איזו מתנה מומלץ להביא למארחים?

"המתנה היא למעשה הדרך של האורחים להודות למארח על ההשקעה ולגמול לו עליה.

מכיוון שמדובר במחווה, אין צורך לבחור דווקא במתנה יקרת ערך.

אגרטל עם פרחים למשל, תמיד יתקבל בברכה. כשמביאים אגרטל ולא סתם זר פרחים, בעצם מתחשבים בזמן ובנוחיות של המארח, ומונעים ממנו את הצורך בהתעסקות הנדרשת עם זר הפרחים.

"גם קינוח למשל, יכול להיות רעיון מצוין למתנה, בייחוד אם הוא מגיע בתוך כלי אחסון יפה כמו קערה או מגש, שישמשו כמצע עליו יונח הקינוח וגם יהיו פרקטיים לשימוש עבור המשפחה המארחת.

"אגב, אם יש ילדים במשפחה, אפשר לבקש מהם להיות אחראים על הברכה או הציור שיתלוו למתנה, ויוסיפו לה ערך משמעותי ורגשי.

"בנוסף, גם המארח עצמו יכול לדאוג למתנות קטנות עבור כל אורח שיגיע לארוחה. זה יכול להיות למשל אריזה קטנה של שוקולדים או מארז דבש. כל דבר שמראה על אירוח שנעשה מהלב".

מה עושים כשצדדים שונים במשפחה מתעקשים שנגיע אליהם?

"כדי להימנע מראש מסכסוכים, כדאי להחליט על מקום האירוח מספיק זמן מראש ולא להיזכר בדילמה ברגע האחרון. השיטה הטובה וההוגנת ביותר היא לסכם שבכל שנה מתארחים במשפחה אצלה לא התארחתם בשנה שקדמה לה.

"בכל מקרה, מומלץ להימנע מתשובה חיובית לגבי נכונותכם להתארח, לפני שדנים בסוגיה עם בן או בת הזוג. כבוד הדדי הוא שם המשחק".

מה לגבי זוגות שפשוט בוחרים לפצל כוחות בחג?

"אני מודה שאני פחות מתחברת לרעיון הזה. כל הרעיון בחגים לדעתי הוא חוויית 'הביחד' שבעצם עולה מדרגה מסוימת לעומת חוויית היומיום. החג הוא בדיוק ההזדמנות שלנו לצקת לתוך התא המשפחתי את הערכים המובחנים שאנחנו בוחרים ואת האווירה המיוחדת שיוצרת את הזיכרונות המשותפים".

מועדים לוויכוחים

עוד מוקש קבוע וידוע בארוחות החג הוא כמובן נושאי השיחה; אלו יכולים בקלות להתדרדר לוויכוח – בין שהוא נסוב סביב פוליטיקה, דת, קורונה וחיסונים או תחום נפיץ אחר, ובין אם הוא פנים משפחתי ומעורר סכסוכים ותיקים.

על פי מנדלוביץ, הדרך להתמודד עם אלו היא פשוט בהימנעות מנושאי שיחה המועדים לפורענות. עדיפות במקרים כאלה שיחות על אולימפיאדה או ספר טוב שקראנו לאחרונה.

גם אם במהלך השיחה עולים נושאים שמעוררים בנו רצון להתווכח, חשוב לשמור על שפה מכבדת ולנהל את השיח בצורה נעימה ומבלי להיכנס לרמה האישית. בשום אופן אין לבטל או לזלזל בדברי האחר, גם אם עמדתו מנוגדת לזו שלכם.

מה עושים כששואלים אותנו שאלות מציקות כמו "את עדיין רווקה"?

"מצד אחד, מצב כזה בהחלט עשוי לעורר אי נעימות, ותמיד כדאי להימנע בעצמינו משאלות אישיות או מביכות מידי. עם זאת, צריך לזכור שבעוד שאנחנו שולטים בתרבות השיח, אין לנו באמת שליטה על מה שאחרים אומרים.

"לכן, אם שואלים אותנו משהו שאין לנו רצון לענות עליו, אפשר פשוט לענות בכנות ובנימוס. ניתן לומר למשל 'אני מעדיפ/ה לא להיכנס לנושא הזה, ברשותך'.

"צריך לזכור שבמקרים רבים מי ששואל את השאלה לא באמת מתכוון להעליב והוא לא בהכרח מודע לכך ששאלתו גורמת לאי־נעימות. לכן, במקום להיעלב אפשר להסביר בקצרה שאתם פשוט לא מעוניינים לדון בנושא ולעבור באלגנטיות לנושא אחר.

"צריך לזכור שאף אחד לא באמת יכול לחדור לנו לפרטיות אם לא ניתן לכך לקרות, לכן מוטב להישאר רגועים ומחויכים".

הנימוס מחייב

יש מארחים שישמחו ואף יצפו לעזרה בפינוי השולחן בעוד שאחרים ירגישו שהמחווה רק מפריעה להם.

מנדלוביץ מציעה להפעיל את החושים, לשאול ולהתבונן.

"ברגע שנכנסים לבית המארחים, חשוב לנהוג לפי כללי המקום. אפשר לשאול איפה אתם אמורים לשבת, האם תוכלו לסייע בשטיפת הכלים בתום הארוחה וכו'.

"בכל מקרה, חשוב להימנע משימוש בטלפון הנייד במהלך השהייה בבית המארחים, לא להניח רגליים על השולחן וכו'. התכנסתם כדי לבלות ולחגוג ביחד באווירה טובה ומכבדת".

על דתיים, טבעונים ושאר התחשבויות

כשמדובר באנשים מרקע דתי שונה שנפגשים יחדיו לא תמיד ברור מי צריך לוותר, והנושא עלול לעורר חיכוכים ותסכול.

"כשהמפגש כולל חילונים ודתיים, תמיד תהיה יותר התחשבות בצד הדתי", מכריעה מנדלוביץ.

צריך לזכור שמי ששומר על כשרות לא יכול לאכול אוכל שאינו עומד בסטנדרטיים הללו, ולעומת זאת, מי שאינו שומר כשרות תמיד יוכל ליהנות גם מאוכל כשר.

"במקרים שבהם המשפחה המתארחת שומרת על כללי כשרות נוקשים שאינם מתאפשרים בבית חילוני, תמיד אפשר להזמין אוכל שעומד בסטנדרטים הללו. בכל מקרה, כדאי לברר מראש מהי דרגת השמירה הנדרשת ולהתכונן בהתאם".

מה עושים עם אורחים צמחונים או טבעונים, או כאשר עולים ענייני כשרות?

"מומלץ לשאול מראש את האורחים האם יש להם העדפות או מגבלות מסוימות, ולהכין את האוכל בהתאם.

"ישנם אנשים שרגישים לגלוטן, אלרגיים, צמחונים, טבעונים וכדאי לדעת את זה מראש ולא להיקלע למצב שלאורח אין מנות שמתאימות לו. אפשר גם לבקש מהאורחים להביא עימם את המנה שתתאים להם. בכל מקרה חשוב לגרום להם להרגיש בנוח".

אתה מה ואיך שאתה אוכל

ענייני הנימוסים לא פוסחים גם על האכילה שלנו בארוחות החג, ומה שרובנו מכירים כזלילה גדולה עד לכדי תחושת התפוצצות.

"יש משפט שאומר – 'הינך מה שאתה אוכל'. אבל צריך לזכור שאתה גם 'איך' שאתה אוכל", אומרת מנדלוביץ.

"למעשה, הצורה שבה אנחנו אוכלים מעידה המון על האישיות שלנו וכדאי לתת לאוכל, ובעיקר למארחים, את הכבוד הראוי להם.

במקום להתנפל ולהעמיס על הצלחת, מומלץ להניח מפית על הברכיים ולגשת לאוכל בנימוס ובאיטיות. המפגש לא נועד בראש ובראשונה לאכילה, אלא כדי ליצור חוויה משפחתית.

"אגב, הרגלים של איפוק ושליטה עצמית טובים גם לעיכול בריא יותר כך שבכל מקרה מי שמקפיד עליהם – מרוויח.

"גישה לארוחה ממקום של כבוד והפגנת נימוסים תרבותיים תסייע לכם להיות אורחים שנעים לשהות בחברתם", מסכמת מנדלוביץ.