אינטליגנציה רגשית: רוצים להרוויח כפול? תתחילו להבין רגשות

חוכמת חיים או חוכמת ספרים? | צילום: shutterstock

הפסיכולוג האמריקאי, ד"ר דניאל גולדמן, העלה בספרו "אינטליגנציה רגשית", את הטענה פורצת הדרך לשעתה, לפיה מודעות לרגשות היא גורם עיקרי להצלחה בחיים.

ד"ר גולדמן הפריך את הטענה שהאינטליגנציה השכלית (IQ) קובעת את הישגנו בחיים וטען שזיהוי והבעת רגשות, הזדהות עם אחרים ותקשורת חברתית הם אלו שיכריעו את מידת הצלחתנו ולאו דווקא מנת המשכל שלנו. ובמילים אחרות, חוכמת החיים חשובה יותר מחוכמת הספרים.

יחד עם זאת, אם הנתונים מראים שאנשים עם אינטליגנציה שכלית (IQ) לרוב מצליחים יותר בלימודים, מרוויחים יותר כסף ונהנים מבריאות משופרת, למה כדאי לנו בכלל להתעסק באינטליגנציה אחרת, והאם אינטליגנציה רגשית (EQ) היא רק "סיפור כיסוי" לאנשים לא ממש מבריקים?

ובכן, ממש לא בטוח. קרוב לוודאי שהתשובה הרצינית לשאלה הזאת היא שאינטליגנציה שכלית (IQ) היא הגדרה צרה מדי לקביעת הישגיו של אדם וייתכן שלא ניתן לייחס לה אותם.

רוצים דוגמה: מחקר שנערך בחברת ביטוח גדולה בשנות ה-90, גילה כי סוכני מכירות שהיו חלשים בתחומים רגשיים כמו אמפתיה וביטחון עצמי, מכרו כמחצית מסכום הפוליסות של עמיתיהם שהחזיקו בסממנים לאינטליגנציה רגשית.

אגב, חלק מהמחקרים אף הראו שאינטליגנציה רגשית חשובה יותר בקרב ההנהלה הבכירה של חברות, ומשם השפעותיה מורגשות בארגון כולו.

איך קשור סוקרטס לאינטליגנציה רגשית?

מספרים על סוקרטס, הפילוסוף היווני הדגול, שהיה מהלך בשוק בין הקונים ומדי פעם היה פונה למישהו ושאל אותו: "למה אתה חי?".

האדם שהיה עד לפני רגע עסוק בעריכת קניותיו בשלווה, היה מוצא עצמו ניצב מול שאלה קיומית רבת משקל, שאילצה אותו להתחבר לעצמו ולרגשותיו כדי להשיב עליה.

סוקרטס האמין בחשיבות של "לדעת את עצמך" וטען שתפקידו הוא "לעזור לאדם ליילד את עצמו מתוכו".

שנים רבות לאחר מכן, האינטליגנציה הרגשית שהחלה כמונח בעולם האקדמי, הפכה אט אט למושג ידוע ופופולרי שהוכנס לתחומי החינוך, היחסים והעסקים.

גם זוכה פרס נובל, הפסיכולוג הישראלי, פרופ' דניאל כהנמן, גילה כי היכולת הרגשית שלנו משפיעה על ההחלטות הכלכליות והרכישות שלנו.

כהנמן מצא שאנשים יעדיפו להתמודד מול אדם שהם סומכים עליו ואוהבים אותו ולא עם מישהו שהם לא מחבבים, גם אם משמעות הדבר היא שיהיה עליהם לשלם יותר עבור מוצר נחות.

האם זה אומר שאינטליגנציה רגשית עובדת גם לרעתנו? כנראה שלעיתים הדבר תלוי באיזה צד של העסקה אנחנו נמצאים.

מי הבוס האמיתי – אני או רגשותיי?

"אדם ניכר בכיסו, כוסו וכעסו" – אמרו חז"ל. כולנו יודעים שכאשר אנחנו כועסים, אנו נוטים שלא לשלוט על רגשותינו ועל הדברים שאנו אומרים.

מאפיין חשוב של אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה הוא יכולת לנהל את רגשותיהם במקום שאלו ינהלו אותם, ואפשרות לדחות סיפוקים ולהימנע מפעולות אימפולסיבית.

ניהול רגשות עוזר לנו לעשות סדר – לדעת לכעוס באסרטיביות ולא בתוקפנות, לבחור מתי לכעוס, על מה וממה להעלים עין, ובקיצור, קודם להבין מה מכעיס אותנו, איך זה גורם לנו להרגיש ורק אח"כ להגיב.

כשאדם מבין את עצמו, הוא יכול להבין טוב יותר את האחר, לזהות את רגשותיו ("לקרוא אותו") ולהבין מה עובר עליו גם ללא מילים. ויכולת האיפוק היא לרוב עוד אלמנט הכרחי להצלחה והישגים משמעותיים.

חדר הכושר של הרגשות

רובנו מכירים מפעם לפעם את התחושה שלא מבינים אותנו… לעיתים, הסיבה לכך יכולה להיות שאדם לא מצליח להביע עצמו – שכלית ורגשית – בצורה מובנת לאחרים. או לחילופין, מתמודד עם נקודות רגישות שגורמות לתגובה אימפולסיבית וכועסת ברגע שלוחצים לו עליהן. שלא במפתיע, מתברר שככל שהאינטליגנציה הרגשית נמוכה יותר, כך היחסים הבינאישיים בעיתיים יותר.

במהלך עבודה עצמית לשיפור האינטליגנציה הרגשית חשוב לזכור שמכיוון שהרגשות שלנו מגיעים מתוכנו, איננו יכולים להאשים אנשים אחרים על איך שאנחנו מרגישים, אלא לקחת עליהם אחריות.

כלומר, לא לומר: "הוא גרם לי להיפגע", אלא: "מה שהוא אמר איננו נעים, אבל הבחירה אם להיפגע מדבריו היא שלי בלבד ואני אחראי עליה".

תגובה "נכונה" לסיטואציה היא זו שאדם בוחר אותה בצורה מודעת מבין מספר תגובות אפשריות. העבודה על המודעות הרגשית עוזרת להבין את הרגשות ולהתאים תגובות לנסיבות. כשהמטרה העליונה היא להגיע לתקשורת תקינה ולשיתוף פעולה בדרך להשגת יעדינו האישיים והמקצועיים.

הבשורה האופטימית: בדיוק כמו אימון פיזי על השרירים, אנחנו יכולים להגדיל ולפתח את הרגשות שלנו וההבנה שלנו בהם.