המחקרים הכי משכנעים שתקראו על מיינדפולנס

לעיתים נדמה שמיינדפולנס היא טרנד ניו אייג'י להפחתת מתחים המבוסס בעיקר על אמונה ורצון טוב. מחקרים מדעיים עדכניים מוכיחים אחרת: מטיפול בהפרעות נפשיות, לשינויים בתפקוד המוח ועד להחלפת סמים ממכרים – אלו כנראה הממצאים המפתיעים ביותר שהתגלו על מיינדפולנס

19/03/2021

2 דק׳

נבדק מחקרית

אריאל רוז'יצקי

שתף:

מיינדפולנס: השפעה חיובית מוכחת | צילום: shutterstock

שתף:

מיינדפולנס: השפעה חיובית מוכחת | צילום: shutterstock

שיטת המיינדפולנס (קשיבות) מעודדת אותנו לצאת לרגע מכוח האינרציה של החיים, להפסיק את נדידת המחשבות, ולהפנות את תשומת הלב להווה.

התרגול, שנעוץ בבודהיזם, לא אמור היה להיות לכאורה אמצעי טיפול "רציני" כנגד הפרעות וכאבים קשים.

למרות כל זאת, עולם המדע החל לחקור את המיינדפולנס כבר במאה ה-19, כאשר המאמר הראשון בנושא פורסם בשנת 1887 במגזין Science, שקיים עד היום. המאמר אגב התייחס דווקא למיינדפולנס בקרב ילדים.

במשך שני העשורים האחרונים, ההתעניינות בשיטה צמחה בעולם המערבי, ואיתה כמות המחקרים שנעשו על מיינדפולנס. בשנת 2019 בלבד, פורסמו כבר 2,379 מאמרים מדעיים על התרגול שהפך לטרנד, וחדר גם לרפואה הקונבנציונלית.

מה החוקרים גילו על קסם הקשיבות – מיינדפולנס?

הכל בראש

מה הקשר בין תהליכים רגשיים ורוחניים כמו התבוננות עצמית והיכולת לחוות את הרגע לבין תפקודי המוח? מסתבר שלא מעט.

מחקר מדעי מעניין שנערך ע"י חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת גיסן הגרמנית, גילה כי מיינדפולנס נקשר, בין היתר, לשינויים בגמישות המוחית. מתברר כי במהלך התרגול, המוח עובר שינויים והתאמות על ידי יצירת סינפסות חדשות (אזור המפגש בין הנוירונים במוח), לבין שאר חלקיו.

לדוגמה: קשר בין החלקים הפרונטו־לימביים במערכת העצבים, המעורבים ברגשות, זיכרון, מוטיבציה ועוד, לבין האינסולה, המאפשרת מודעות מוגברת לרגש והשלכותיו. השינויים הללו הם אלו המאפשרים את ההשפעה החיובית שאנשים מדווחים עליה כתוצאה מתרגול מיינדפולנס.

מיינדפולנס במקום סמים

מוח ותרופות פסיכואקטיביות או מיינדפולנס — ללא צורך בתרופות פסיכואקטיביות או סכנת התמכרות | צילום: shutterstock

זה נתון בלתי נתפס, אבל ההערכות הן שעד כשליש מאוכלוסיית העולם סובלת מכאבים כרוניים, בשלב כזה או אחר בחיים.

הרפואה מנסה להציע דרך להתמודדות עם התופעה בעזרת משככי כאבים אופיאטים – תרופות מבוססות אופיום אשר גרמו למגפת התמכרויות קשה ברחבי העולם.

לאור נסיבות אלו, מחקר אמריקני חקר את השימוש במיינדפולנס – בשילוב שיטות נוספות ובפני עצמו – בכדי לבחון את השפעתו על כאבים כרוניים.

התוצאות המרשימות של המחקר הראו כי לא רק שתחושות הכאב פחתו בעקבות תרגול מיינדפולנס, אלא שניתן היה גם לטפל במקביל בתופעות נלוות כמו חרדה ודיכאון ולהשיג טיפול הוליסטי ללא צורך בתרופות פסיכואקטיביות או סכנת התמכרות.

עוד ב מיינדפולנס

מיינדפולנס בחינוך: זה מה שהילדים שלכם עושים שם

לכתבה המלאה

מיינדפולנס לחיילים ואנשי העורף

הפרעת דחק פוסט־טראומטית (Post Traumatic Stress Disorder – PTSD) היא תופעה כלל עולמית, וכזו שמשפיעה רבות על ישראלים שעוברים את השירות הצבאי או נחשפים למצבי לחימה מתמשכים בעורף ומחזות קשים.

כיום, המדע מכיר בשינויים מוחיים שעוברים על הסובלים מההפרעה, הבאים לידי ביטוי בקשרים מוחיים מופחתים בין ה-SN – האזור האחראי על התמדה מחשבתית , לבין ה-CEN – רשת הניהול של המוח.

חייל מחזיק את הראש לצד ראש קרטון עם הכיתוב PTSD - מיינדפולנס — יש מה לעשות עם הפרעת דחק פוסט־טראומטית

מחקר שבדק את האפקטיביות של תרגול מיינדפולנס על הסובלים מההפרעה הנפשית, גילה כי השינויים המוחיים הם הפיכים.

ממצאי המחקר הקנדי העלו כי מיינדפולנס משנה את הפעילות המוחית ומחזיר את הקשרים למקומם הטבעי. תוצאות המחקר אף הביאו לכך שישנן כיום המלצות להפוך את המיינדפולנס לטיפול הבחירה ב-PTSD.

רופאים רגועים – חולים מרוצים

העומס הקשה על צוותי מערכת הבריאות מוכר לכולנו ואף הוכח ככזה היוצר מחיר נפשי, פיזי ובריאותי על האנשים העוסקים בטיפול בחולים והצלת חיים. מטא־אנליזה ענקית שבחנה שאלונים וראיונות של אלפי עובדי מערכת הבריאות מתוך תשעה מחקרים שונים, בדקה את השפעתן של שיטות טיפוליות המערבות מיינדפולנס (MBIs) על עובדי הרפואה.

מניתוח הנתונים עלה כי תרגול מיינדפולנס בבתי החולים השפיעה לטובה על חווית הסטרס של המטפלים, ובעקיפין, גם על שביעות הרצון של החולים – שנהנה מצוות רגוע וקשוב יותר. או במילים אחרות: קשיבות בהשפעה סביבתית.