אימון למוח: כל מה שרציתם לדעת על תרגילים לשיפור הזיכרון

אימון מוח: אמצעי לחיזוק הזיכרון | צילום: shutterstock

עם הגיל, באופן טבעי, חלה האטה במנגנונים פיזיולוגיים שונים: קצב ההליכה יותר איטי, יותר קשה לעלות במדרגות, וכן, גם חושבים יותר לאט.

האטת תהליכי החשיבה, הנקראים גם תהליכים קוגניטיביים, גורמת בנוסף לכך שקשה יותר להבין דיבור בסביבה רועשת, לעקוב אחרי הפטפוטים המהירים של הילדים, ולשלוף את המילה או השם הנכון תוך כדי שיחה.

האטה זו משפיעה ישירות על איכות החיים ועלולה לגרום להימנעות מפעולות ומשיחות מסוימות.

מתי מתחילים להרגיש את ההאטה בתהליכי החשיבה?

מוקדם יותר מכפי שחושבים; לרוב, ירידה בתפקוד הקוגניטיבי מורגשת מאמצע-סוף גילי ה-30 או תחילת גילי ה-40, ויכולות להיות לה השלכות על תחומים שונים בחיינו כמו נהיגה או עבודה.

הירידה מתבטאת גם פיזית במוח; הן בשינויים בחומר האפור (נוירונים ותאי גליאה) והן בחומר הלבן (שכבת המיאלין) העוטפת את האקסונים – מוליכי הפעילות החשמלית.

השינויים האלה הם כאמור נורמליים ומתרחשים בכל מוח. זאת בשונה מדמנציה, שהיא מחלה הגורמת להידרדרות חריפה בתפקוד הקוגניטיבי והמוחי, וחורגת משמעותית מהירידה הטבעית שכולנו חווים.

אימון מוח לגמישות בכל גיל

עד לפני כמה עשרות שנים, עולם המחקר האמין שהמוח הבוגר שלנו קבוע ולא ניתן לשינוי. בעקבות מחקרים רבים שנעשו בנושא מאז, התברר שההשערה המקורית מופרכת.

כיום ידוע לנו כי המוח האנושי נשאר גמיש ובעל יכולת טְרַנְסְפוֹרְמַצְיָה לאורך כל חיינו; אנו רואים זאת, למשל, כשאדם בוגר לומד שפה חדשה או מפתח תחביב חדש.

יכולות קוגניטיביות כגון קשב, זיכרון ולמידה, ניתנות לשינוי בזכות הרגלי תזונה ושינה מתאימים, וכן באמצעות גירוי מוחי – זה המושג באמצעות אימון למוח.

איך השינוי הזה מתרחש בפועל?

דמיינו המוני תאי עצב (נוירונים) ש"מדברים" זה עם זה ויוצרים קשרים אחד עם השני.

כשאנחנו לומדים משהו חדש, הלמידה יכולה להתבטא ביצירת קשרים חדשים בין הנוירונים, או בחיזוק והעמקה של הקשרים הקיימים.

כאשר אנחנו חוזרים על אותה פעולה שוב ושוב, הקשר בין הנוירונים מתחזק, כך שהפעולה שלמדנו הופכת לקלה יותר ודורשת מהמוח פחות מאמץ. וכאמור, יצירת הקשרים הזו יכולה לקרות בכל גיל.

אימון מוחי: הדרך ליצירת "מוח גמיש"

המוח שלנו מבצע חישובים מורכבים במהירויות עצומות וכל זאת תוך שמירה על מינימום הוצאת אנרגיה.

הפעולה שלו מזכירה את זיכרון ה-RAM במחשב – "זיכרון לטווח קצר" המאפשר גישה מהירה יותר לנתונים שנמצאים בשימוש נוכחי (זאת בניגוד לקבצים שאינם בשימוש קבוע ויצריכו זמן שליפה ממושך יותר מהדיסק הקשיח).

כאשר אנחנו מאתגרים את המוח שוב ושוב, הוא מסיק שהפעולה הזו תמשיך לקרות וישנה את הקשרים והחיבורים המוחיים כך שיהיו יעילים יותר ומהירים יותר וידרשו מינימום אנרגיה לביצועם.

ככל שנאתגר יותר את המוח בצורה חזרתית, כך הוא יצטרך לשמור על הגמישות שלו ולעדכן את הקשרים המוחיים באופן קבוע.

כלומר, מעבר לתזונה בריאה ופעילות גופנית, הדרך הכי משמעותית ואפקטיבית לאימון המוח ושימורו היא באמצעות אתגרים מוחיים.

האם ניתן לעצור התדרדרות או לשקם יכולות מוחיות?

ישנו בסיס מחקרי משמעותי ורחב שמוכיח שבאמצעות אימון קוגניטיבי ממוקד-מטרה ניתן לאמן את המוח, בדומה לאופן שבו אימון גופני מאמן את הגוף.

התיאוריה אומרת כי אימון מוחי ממוחשב הדורש תגובה מהירה ומדויקת במשימות מאתגרות (משחקים הנקראים "Serious Games"), יוצר עתודה קוגניטיבית – מעין גיבוי למסלולים הקיימים.

מחקר אורך שבדק את ההשפעה ארוכת-הטווח של אימון קוגניטיבי ממוחשב מצא כי לאחר עשר שנים, הסיכוי לפתח אלצהיימר היה נמוך משמעותית בקרב אלו שהתאמנו לעומת מי שלא ביצע אימון למוח.

חוקרים משערים כי העתודה הקוגניטיבית שאימון מוחי מייצר עוזרת למתן את הירידה ביכולת המוחית, ובכך מהווה גורם מגן כנגד האטת תהליכי חשיבה לאורך זמן.

מהי "אפקטיבייט" ובמה היא שונה מחברות אחרות?

רוב החברות מייצרות אימון מוחי אחד ומציעות אותו לטווח גילים רחב באוכלוסייה, מילדים ועד מבוגרים. עקב כך, אחד מעקרונות האימון המרכזיים הולך לאיבוד, והוא: התאמה לצרכים של אוכלוסייה ספציפית.

ב"אפקטיבייט" פיתחנו תוכנה חדשנית המיועדת לאימון המוח, עם מיקוד ייחודי המותאם במיוחד לגילי 55 ומעלה.

מטרת התוכנה היא לעזור לאנשים לשפר את איכות חייהם.

התוכנה מאפשרת לשמור על "כושר מוחי" במטרה לחזק ולשמר את מערכות הזיכרון והקשב. במקביל לתרגול של כ-15 דק', שמומלץ לעשות כ-3 פעמים בשבוע מהמחשב הביתי או מהטאבלט (זהו אימון תשתיות הזיכרון), התוכנה גם מלמדת אסטרטגיות זיכרון שונות, כגון שיטות לזכירת שמות או לשליפת מידע במהירות (לימוד טכניקות זיכרון).

שיטות אלו ניתנות ליישום מידי ביומיום ומונגשות ע"י ערן כץ, שיאן גינס בזיכרון.

זו התוכנה היחידה שמשלבת עבודה על שני מנגנונים במקביל – מנגנון השיקום, שעובד לטווח הארוך באמצעות אימונים מותאמים אישית שגורמים ל"הזעה מוחית", ומנגנון הפיצוי, שנותן כלים יישומיים והקניית מוטיבציה.

1. להתנסות חינם בתוכנה הבסיסית של "אפקטיבייט" לחצו כאן >>

לא משחקים עם המוח

חשוב לציין כי המערכת של "אפקטיבייט" איננה דומה למשחקים "רגילים" או למילוי תשחצים וסודוקו, למשל, לצורך שימור ושיפור הזיכרון .

מה ההבדל שמביא ליעילות שיטה?

על מנת לחזק את היכולות הקוגניטיביות נשאף כאמור להגיע למצב של "הזעה מוחית", כלומר מצב של אתגר מתמשך.

אימון מוח יעיל מצריך מאמץ וגירוי היכולות עליהן עובדים. כאשר אנחנו פותרים תשחצים או סודוקו באופן קבוע, אנחנו כבר לא "מזיעים". המוח פחות מתאמץ להגיע לפתרון כי הוא "הבין" את העיקרון ופיתח שיטות להגיע לפענוח התרגיל או האתגר באופן יעיל ומהיר.

התוצאות המחקריות לא מספקות עדויות לכך שהרגלי פתירת תשבצים או סודוקו עוזרים להפחית ירידה תלויית גיל בקוגניציה או להגביר יכולות קוגניטיביות.

לעומת זאת, התוכנה לאימון קוגניטיבי של "אפקטיבייט", לומדת את המשתמש. כאשר התוכנה מזהה שיפור בביצועים, היא מעלה את רמת הקושי וממשיכה לשלב הבא. באופן זה, המשתמש כל הזמן מאתגר את המוח ומבצע אימון טוב ויעיל של הזיכרון.

ריחוק חברתי מוריד את היכולת המוחית

הופעת נגיף הקורונה בחיינו בשנת 2020, הגבירה את הצורך בכלים נגישים ואישיים לאימון מוחי עצמאי.

הקורונה חייבה ריחוק חברתי, במיוחד עבור המבוגרים שהיו בקבוצות סיכון ונזקקו להגנה מוגברת, אך ההסתגרות בבתים הורידה באופן דרסטי את החשיפה לגירויים, אתגרים ועניין.

חוקרים ורופאים רבים יצאו באזהרה כי הסתגרות עלולה להוביל להאצת ההידרדרות הקוגניטיבית הטבעית, ולכן יש לשים דגש על יצירת אתגרים קוגניטיביים חדשים גם במסגרת הביתית.

מה ההשפעה של הידרדרות קוגניטיבית בפועל?

ירידה ביכולות הקוגניטיביות יכולה להשפיע כמעט על כל היבט בחיי היומיום שלנו, בין אם מדובר בפעילויות שוטפות כמו נהיגה, ביכולת לשמור על ריכוז לאורך זמן, לשלוף מידע במהירות, לקלוט מידע חדש ולשייך אותו ל"מגירה" הנכונה במוח, ואף להצליח להבין דיבור בסביבה רועשת.

בהקשר זה, כדאי מאוד להבין שקושי לשמוע בגיל מבוגר לא בהכרח מעיד על היחלשות חוש השמיעה. לפעמים זה קורה בשל קשיי קשב ותו לא, בעוד יכולת השמיעה תקינה לחלוטין.

מחקרים מצאו שאימון מוח ממוחשב מאפשר לשפר יכולות כגון תפיסה, קשב סלקטיבי וזיכרון עבודה. אלו חשובים היות והתפיסה היא השלב הראשון של קליטת המידע שסביבנו; הקשב הסלקטיבי אחראי לסנן את ה"רעשים", כלומר המידע שכרגע לא רלוונטי, כגון שיחה שמתקיימת בסמוך; וזיכרון העבודה אחראי להחזיק את כל המידע שאנחנו צריכים כדי לבצע משימה כלשהי (למשל כשמבשלים לפי מתכון).

כל המערכות הללו בעלות חשיבות עצומה לתפקודנו היומיומי.

ממצאים ראשונים ממחקרו של הפרופ' בועז בן דוד מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, הראו שיפורים משמעותיים ביכולות קוגניטיביות אחרי שישה שבועות בלבד של אימון מוח בתוכנת "אפקטיבייט", בהשוואה לאנשים שלא התאמנו.

השיפור הקוגניטיבי התבטא בזיהוי מהיר ומדויק יותר של מילים המוקראות על רקע רעש. ממצא זה מרשים אף יותר לאור העובדה כי איש מהמתאמנים לא ביצע תרגילים אודיטוריים (שמיעתיים) אלא רק ויזואליים (ראייתיים). מחקר זה מדגים כי היתרונות מהאימון הקוגניטיבי תורגמו והועברו מחוש אחד אל חוש אחר.

מה התגובות של אנשים שמתרגלים את השיטה?

מתאמנים של "אפקטיבייט" מספרים שיש שיפור גדול בתגובות שלהם, כמו גם במצב הזיכרון, בערנות ובתשומת לבם לדברים שמתרחשים סביבם.
אנשים מעידים שהם חזרו לזכור שמות ומספרים, שיכולת הקשב והריכוז שלהם השתפרה, שהם נוהגים טוב יותר ואף תקשורתיים יותר.

זה משפיע כמובן גם על מצב הרוח שמשתפר.

בנוסף, חלק מהמתאמנים טוענים שהתרגול סייע להם מאוד להתמודד עם הפחד ממחשבים ולהתיידד עם הכלי גם לצורך תפעול יישומים נוספים.