הטפשת היא לטובתך? | צילום: shutterstock
דלית, שנמצאת בחודש השביעי להריונה הראשון, ניגשה לפני כמה ימים להכין קפה. אלא שאז התברר לה שאין חלב במקרר. "לקח כמה דקות עד שהבנתי שהנחתי את הקרטון במדף הדגנים, והחלב כבר מזמן לא היה ראוי לשתייה", היא נזכרת בחיוך.
אם הסיפור שלה נשמע לך מוכר, ייתכן שגם את סובלת ממה שמכונה "טפשת היריון". מצב עליו מדווחות הריוניות רבות ונתפס לעיתים ככזה שנקשר לכאבים הפיזיים של ההיריון, תחושת חוסר הנוחות והעדר השינה המספקת. מתברר שהם לא האשמים, בטח שלא היחידים.
טפשת היריון וגיל הטיפש-עשרה
ד"ר מיכל אלבז, רופאת הריון בסיכון ב"שירותי בריאות כללית", מחוז שרון שומרון, מסבירה על התופעה: "במשך שנים רבות נשים התלוננו על שינויים קוגניטיביים והתנהגותיים במהלך ההיריון, אך לא באמת היה ברור האם קיים בסיס מדעי לתחושות הללו.
"כיום יודעים לומר כי לא מדובר בירידה באינטליגנציה, וההסבר לשינויים אלה הוא ככל הנראה הורמונים שונים שמופרשים בגוף במהלך ההיריון".
ד"ר אלבז טוענת כי בתקופת ההיריון מופרשים פי 10 יותר הורמונים מאשר במצב שגרתי. "הורמונים כמו פרוגסטרון, אסטרוגן פרולקטין ועוד, הם ככל הנראה המניע להופעתם של תסמינים כמו ירידה ביכולת הריכוז, פגיעה בזיכרון וגם שינויים במצב הרוח, האופייניים בקרב חלק מההריוניות".
אגב, לדבריה התופעה הזאת שכיחה מאוד גם בגיל ההתבגרות או סביב הווסת החודשית – בדיוק מאותה הסיבה.
טפשת היריון: לא רק בראש שלך, כן במוח
ד"ר אלבז מציינת כי קיימים מחקרים התומכים בקיומה המדעי של "טפשת היריון", מעבר לתחושות: "מחקר שפורסם בשנת 2002 ב-Journal of Neuroradiology, בחן קבוצה של נשים באמצעות סריקת MRI שהצביעה באופן חד משמעי על ירידה בנפח המוח בקרב נשים לאחר לידה ועד 6 חודשים אחריה".
באשר לסיבות, מחקרים שנועדו לבחון את השפעת ההיריון על המוח, הוכיחו כי מאחורי טפשת היריון מסתתר היגיון מדעי מבוסס וכי שינויים במוח נועדו להפעיל התנהגויות תומכות לאחר הלידה.
מחקר שנערך בשנת 2016 ופורסם בכתב העת Nature Neuroscience, מצא שככל שמתקיימים שינויים רבים יותר במוח האישה, בירידה בחומר האפור, באזורים המעבדים ומגיבים לאותות חברתיים, ובבהיפוקמפוס, שהינו המפתח לזיכרון – כך עולה רמת ההיקשרות הרגשית לתינוק.
מחקר זה בחן נשים בהריונן הראשון לעומת אבות ולעומת נשים שלא ילדו מעולם. "השינויים במבנה המוח והירידה בחומר האפור באזורים שקשורים לקוגניציה חברתית היו עקביים רק בקרב אימהות. בפועל, עניין זה עשוי להשפיע על איכות הזיכרון של היולדת ואף להגביר תחושות של לחץ וחרדה. יש הטוענים בהקשר זה, כי לתחושות אלה ערך ביולוגי קדום שלמעשה נועד גם לסייע לאם לשמור על ההיריון מפני פגיעה", מסבירה ד"ר אלבז.
מה גורם לך ללקק מי שפיר?
ד"ר אלבז מציינת כי נושא ההיקשרות הרגשית לתינוק הוכח באופן מרתק גם על בעלי חיים: "מחקר שנעשה בארצות הברית בשנת 2003 ופורסם ב-Behavioral Neuroscience, הבחין בשינויים התנהגותיים בבעלי חיים יונקים המתרחשים לאחר מועד הלידה: הנקבה מראה עניין מידי בצאצא, היא מלקקת אותו ממי השפיר ואוכלת את השליה ואת הממברנות המכסות אותו, משמיעה קולות לעבר הגור ומאפשרת לו לינוק.
"התנהגויות אלה למעשה מוכיחות שישנם שינויים במוח המתרחשים בתקופת ההיריון המתורגמים בפועל להתנהגויות הישרדותיות שונות".
האם כל אישה בהריון צפויה לחוש בשינויים כאלה?
"לא בהכרח", מרגיעה ד"ר אלבז. "כפי שכל אישה עשויה לחוות תסמונת קדם וסתית באופן שונה, כך גם ההורמונים המופיעים בהריון משפיעים באופן שונה ובמידה שונה אצל כל אישה".
אז מה עושים בינתיים?
ובכן, ד"ר אלבז מציעה קודם כל להירגע. "ידוע שהפחתת תחושות של לחץ וסטרס בהחלט יכולה לסייע בשיפור התחושה ובמיתון הופעת התסמינים. מעבר לכך, כדאי לשלב פעילות ספורטיבית בהתאם ליכולת, לאמץ תחביבים מרגיעים ומהנים ובעיקר להבין שמדובר בתופעה חולפת שאמורה לחלוף מקסימום תוך שנתיים".