המדריך המלא: כל מה שאתם צריכים לדעת על מדרסים

מדרסים הם כלי טיפולי ומניעתי לבעיות בכף הרגל. השימוש במדרסים נפוץ בקרב כלל האוכלוסייה ובפרט אצל ספורטאים. מדרסים מייעלים את פעילות כף הרגל ומאפשרים שיפור בביצועים.

במקרים רבים, מדרס נכון יכול לפתור פציעות כרוניות ולמנוע פרישה מפעילות ספורטיבית. במקרים אחרים מדרסים גם יכולים לעזור לשבור שיאים אישיים.

מהצד, זה נראה לכאורה פשוט, אבל התאמה וייצור של מדרסים הם תהליכים מורכבים שמחייבים ידע ומקצוענות – במיוחד לאור ריבוי היצרנים ושיטות הייצור, החומרים לבניית המדרסים והגישות השונות לבדיקה ודגימה של כף הרגל.

מדרסים שלא מתאימים באופן מדויק לכף הרגל הם מקור לסבל, לנזק בריאותי ולהפסד כספי.

אלו הם הדברים שאתם חייבים לדעת לפני רכישת והתאמת מדרסים:

האנטומיה של כף הרגל

שתי כפות הרגליים בנויות מ-28 עצמות, המחוברות דרך 35 מפרקים במבנה שיוצר שלוש קשתות. יחד עם זאת, המבנה של כף רגל שמאל אינו זהה לזה של כף רגל ימין, וישנו חוסר סימטריה הן במבנה והן בתפקוד של כפות הרגליים.

תנועות כף הרגל הן:

1. פרונציה: נחיתת העקב על הקרקע וגלגול כף הרגל פנימה. קשתות כף הרגל קורסות והרגל מתגמשת כדי לבלום זעזועים ולהתאים עצמה לשינויים במבנה הקרקע.
2. סופינציה: דחיפה והעברת הגוף קדימה. שלב זה מתחיל כשמרכז הכובד של הגוף עובר מעל כף הרגל. הרגל מתגלגלת החוצה, הקשתות מתרוממות וכף הרגל מתקשחת.
   תהליך זה קריטי לפעילות נכונה של כף הרגל, במיוחד בספורט כמו ריצה ורכיבת אופניים, כיוון שהוא נחוץ להעברת כוחות הדחיפה של השרירים כנגד הקרקע או הפדלים.

כף רגל שנמצאת בשלב הגמישות תתקשה לתרגם את פעילות השרירים ועלולה לגרום לפציעות ספורט על רקע שחיקה ומאמץ יתר.

כיצד מדרסים יכולים לסייע?

המדרסים מתאימים בין הנעליים למבנה הייחודי של כל אחת מכפות הרגליים כדי לאפשר פעילות נכונה של כפות הרגליים, ובעיקר על מנת למנוע גלגול יתר של כף הרגל בנחיתה ולייצב אותה לדחיפה יעילה.

המדרסים אינם בולמים זעזועים, כיוון שהרגל היא שבולמת אותם. הם גם אינם מיועדים לתמוך בקשת, כיוון שצריכה להיות לה מידה מסוימת של גמישות כדי שתוכל לפעול בצורה תקינה.

מדרסים שמתקנים את מנח כף הרגל על ידי תמיכת הקשת עלולים אף לגרום לפציעות, היות והקשת לא בנויה לשאת את משקל הגוף. במצב אופטימלי, כשהמדרסים תקינים הם אמורים להביא את הרגל למצב סופינציה על מנת לאפשר העברת כוחות יעילה.

מי צריך מדרסים?

1. אנשים לאחר פציעה: לרוב, הפנייה להתאמת מדרסים נובעת כתוצאה מפציעה. ואכן, מדרסים משמשים לטיפול בסוגי פציעות רבים, ביניהם גם פציעות ספורט.
2. אנשים עם ליקויים במבנה ותפקוד הרגליים: ליקויים כאלו קיימים אצל מרבית האוכלוסייה, אך לא תמיד באים לידי ביטוי בכאב או בפציעה.
   ליקויים אלו עלולים להשפיע לא רק על כף הרגל, אלא על כל הגוף: ברכיים, ירכיים, אגן ועמוד שדרה. לכן, אם חוויתם פציעה כלשהי באחד האזורים או שיש לכם נטייה לשחיקה לא סימטרית או שחיקת יתר של נעלי הריצה, סביר להניח שיש צורך לבדוק התאמת מדרסים.
3. ספורטאים: מדרסים נכונים יכולים לשפר גם ביצועים ותוצאות בספורט.

כיצד מתאימים מדרסים?

כדי להבטיח שהמדרסים יתאימו במדויק ויבצעו את הפעולה המתקנת שלשמה הם נועדו, יש לבצע את כל השלבים הבאים:

בדיקת כף הרגל חייבת לכלול:

• בדיקה סטטית (מבנה וגמישות מפרקי כף הרגל).
• בדיקה תפקודית דינמית של כף הרגל, שמנתחת תנועת הליכה או ריצה כדי לחשוף ליקויים סמויים שהבדיקה הסטטית לא הצליחה לאתר.
• בדיקת אורכי הגפיים (ב-98% מהשינויים באורך הגפיים קיימת סטייה תפקודית של האגן, שאם מתקנים אותה אין צורך בהגבהה).

בדיקה זו חשובה כדי לגלות סטיות ביחס בין כריות כף הרגל, לעקב ולקו השוק. שילוב התוצאות בין הבדיקה הסטטית והתפקודית יקבע אם יש צורך במדרסים.

יש לציין כי קיימים גם משטחי דריכה המודדים התפלגות לחצים המופעלים על כף הרגל, אך מאחר שאין בהם כדי להבין את מבנה כף הרגל הם אינם יעילים לצורך התאמת מדרסים.

דגימת כף הרגל

דגימת כף הרגל נעשית בעזרת תחבושות גבס או באמצעים מתקדמים כמו לייזר או צילום דיגיטלי. המרכיב החשוב בדגימת כף הרגל הוא להביא אותה למצב ביו־מכני נכון, שישקף את המנח המיטבי שלה.

הדגימה נלקחת בישיבה או שכיבה, מבלי שיש משקל על הרגל, ובזמן שהיא מוחזקת במנח הניטרלי.

חשוב להבין כי לחיצת הרגל אל תוך ספוג זוכר אינה השיטה המומלצת לבניית מדרס ביו־מכני מתקן.

דגימה זו משקפת את העיוות ברגל ולא את המנח הנכון והיא מתאימה יותר לבעיות כמו סוכרת או עיוות במבנה כף הרגל.

קביעת סוג המדרסים

סוג המדרסים והחומרים ממנו הם עשויים נקבע על פי גמישות/קשיחות כף הרגל, משקל, גיל, סוג הספורט בו עוסק הצרכן והנעליים אותם הוא נועל. למשל, מדרסים לנעלי ריצה צריכים להיות עשויים מחומרים המוגדרים חצי־קשיחים כדי למנוע פרונציה.

מדרסים ספוגיים אינם יכולים למנוע את הכוחות העצומים המופעלים על כף הרגל בזמן ריצה, שהינם פי שלושה־ארבעה ממשקל הגוף.

המדרסים חייבים לכלול גם מייצב עקב, כדי לתמוך בזמן נחיתת העקב ולתקן את תנועת הרגל בהמשך. החלק הקשיח של המדרס חייב להסתיים בקדמת כריות כף הרגל כדי לאפשר לה להתייצב לשלב הדחיפה.

לעומת זאת, מדרסים לרכיבה צריכים להיות מחומרים קשיחים יותר כדי לאפשר העברת כוחות יעילה, ללא מייצב עקב. החלק הקשיח של המדרסים, רצוי שיגיע אל מעבר לכריות כף הרגל, כי פעולת הדחיפה מתבצעת כנגד כריות כף הרגל. כמו כן, עדיף שהמדרס לרכיבה יהיה צמוד יותר כדי לאפשר מגע ותחושה טובה יותר של הרגל.

כיום משתמשים בגרפיט או פחם לבניית מדרסים, היות ומדובר בחומרים קלים אך עמידים מאוד לעומסים ולשחיקה, בהשוואה לחומרים הסטנדרטיים.

בניית המדרסים

נעשית לפי דגימת הרגל, לאחר שמפיקים את תבנית הרגל באמצעות שתי יציקות גבס. על גבי התבנית יוצרים תיקונים ואיזונים ורק אז מניחים את החומר שממנו ייבנה המדרס.

שניהם מוכנסים למכשיר כבישה בוואקום. לאחר מכן מעבדים את המדרס המוכן ומוסיפים לו רפידה וגימור.

התאמת המדרסים

התאמת המדרסים לנעליים ובדיקת הליכה או ריצה כשהמדרסים בתוך הנעל, הם השלב האחרון לפני השימוש.

שימוש נכון במדרסים

השימוש צריך להיעשות בהדרגה, בהתחלה בהליכה של 30-40 דקות בלבד, ובכל יום מאריכים את זמן השימוש. אפשר להתחיל להתאמן עם המדרסים רק לאחר כשבוע של הסתגלות הדרגתית.

ייתכן שתרגישו מחושים בתחילתה של תקופת ההסתגלות, אך אם כאבים אלו ממשיכים, יש לחזור ליצרן.

עם זאת, חשוב לזכור שגם למדרסים אורך חיים מוגדר ויש לבדוק את תקינותם מדי שנה־שנתיים.