אוסטאופתיה לתינוקות | צילום: shutterstock
נהוג לחשוב כי תינוק היוצא מבטן אימו נולד ללא מתחים או לחצים מבניים כלשהם, שכן הוא כל כך רך בימים. המציאות, לעומת זאת, הרבה פעמים מציגה תמונה אחרת; במשך תשעת חודשי ההיריון, ובמהלך הלידה בפרט, נוצר לחץ רב על גוף התינוק, בעיקר על אזור הגולגולת.
לקראת סוף ההיריון, ראש התינוק משנה את צורתו בכדי לאפשר את המעבר באגן של אימו, מה שעלול להוביל להפרעות תפקודיות בבסיס עמוד השדרה והגולגולת של העולל.
יתרה מכך, במקרים של לידה ארוכה, ראש התינוק עלול להיות מכופף זמן רב – מנח שעלול ליצור לחץ רב בין בסיס הראש לחוליות העליונות של צוואר התינוק, ולפגוע בעצב התועה שנמצא באזור זה ומפעיל את מערכות העיכול והנשימה.
בנוסף לזה, בלידה ארוכה תיתכן פגיעה בעצב האחראי על תפקוד הלשון ושרירי היניקה, ולכן, פעמים רבות בעיות גזים או קשיי יניקה הם ביטויים להפרעות ולחצים שנוצרו עקב הלידה.
בעיה בחוליות והשפעת חיסונים
עוד דגל אדום שעלול להופיע לאחר הלידה ואולי לא יזכה לתשומת הלב הנדרשת, הוא אי נוחות שמתגלה אצל התינוק כאשר הוא שוכב על הבטן.
תינוק צריך להיות נינוח כאשר הוא שוכב על בטנו – מיום היוולדו, אפילו אם זה רק לכמה דקות אצל תינוקות רכים.
"זמן בטן" עוזר בפיתוח שרירי הצוואר והגב, בפיתוח העקומות המשניות של עמוד השדרה ובפיתוח שרירי חגורת הכתפיים. בנוסף לכך, שכיבה על הבטן עוזרת לעסות את איברי מערכת העיכול. תינוק אשר בוכה בהיותו שכוב על הבטן, מעיד ככל הנראה על בעיה בחוליות שאינן יכולות לתמוך את הראש המורם בצוואר או בגב, או על כאב בבטן שנוצר בשל הלחץ מהשכיבה.
גם החיסונים הראשונים שמקבל התינוק, אף שהכרחיים, עלולים לפגוע במבנה גופו. פעמים רבות חומרי החיסון מצטברים בכבד וגורמים לו לדחוק איברים אחרים לצד. כך יכול לקרות שהשסתום בין הוושט לקיבה אינו במנח מתאים והתינוק יסבול מרפלוקס (Gerd), כאשר תכולת הקיבה זורמת בחזרה אל תוך הוושט וגורמת לתינוק לפלוט הרבה או להקיא, ובמקרים חמורים אף להוריד במשקל.
במקרים אחרים עשוי להצטבר מתח על הרקמה הרכה שמחברת בין הכבד לסרעפת ולחוליות הצוואר, וטורטיקוליס (קשיחות צווארית) עשויה להתרחש – מצב בו הראש "תקוע" בכיוון אחד והתינוק לא יכול לסובב אותו לצד השני.
אוסטאופתיה לתינוקות – טיפול עדין במגע
התפיסה ההוליסטית, עליה מתבסס הטיפול האוסטאופתי, מציעה לתינוקות תהליך ריפוי מהחוויה הטראומטית של ההיריון והלידה. אוסטאופתיה היא שיטת טיפול המתמקדת בעיקר במערכת השרירים והשלד, כאשר ישנה התייחסות גם למפרקים ולרקמות הרכות.
כיצד מתבצע הטיפול?
הטיפול נפתח בתשאול ההורים לבירור נסיבות ההיריון והלידה, ולאחריו התינוק נבדק באופן פיזי ויסודי.
המטפל בוחן את הגפיים העליונות והתחתונות, עמוד השדרה, הראש והאיברים הפנימיים. במהלך הטיפול התינוק או הילד שוכבים על המיטה או מוחזקים בידי ההורה, וניתן לבצע את הטיפול גם כאשר התינוק יונק.
הטיפול האוסטאופתי מבוסס על מגע עדין מאוד בגופו של התינוק. המגע מיועד לאזן אסימטריה ולשפר את טווח התנועה של הראש והגוף כולו.
לאורך הטיפול ישתמש האוסטאופת בטכניקות מגע ידניות, עדינות ומדויקות, ללא כל התערבות מכשירנית, כדי להימנע מכאב או הפרעה לתינוק.
עם זאת, חשוב לציין שלעיתים התינוק או הילד עשויים לבכות במהלך הטיפול משום שאינם רוצים להיות בתנוחה מסוימת או שזוהי פשוט דרכם לבטא רגישות באזור הנבדק.
בדרך כלל לא נדרשים יותר משניים־שלושה טיפולים בכדי להגיע לתוצאה הרצויה.