אל תשמרו את זה בפנים: אלו הסיבות שאסור להחזיק קקי

שחררו | צילום: shutterstock

הנושא הבא הוא קצת מביך וסוג של טאבו חברתי ותרבותי, אבל אין דרך להימנע ממנו; האם יצא לכם פעם לקום ממושב האסלה, להושיט יד אל עבר ידית הדחת המים להביט לרגע למטה ולחשוב: "כל זה יצא עכשיו ממני?".

אז כן, זה יוצא מכולנו וזה טבעי ובריא. השאלה היא מה קורה לכל המוצקים הללו כאשר אנחנו שומרים אותם זמן ארוך בפנים.

קקי לא בפומבי

כפי שהבנתם, אנחנו עוסקים בקקי; סוגייה בעייתית עבור אנשים רבים היות ולא תמיד נוח ונגיש לנו להתפנות.

יש את מי שלא עושים זאת במקומות ציבוריים; בעבודה, בקניון או בבתים של אנשים אחרים. יש מי שהצורך להשתחרר עולה להם ברגע לא מתאים או בזמן שהם ממהרים.

ויש מי שלא יעשו זאת בסיטואציה חברתית, כאשר מחוץ לחדר השירותים ממתינים להם עוד אנשים. ולא נשכח את המקרים בהם פשוט אין שירותים בקרבת מקום.

כשמדובר במוצקים, כידוע, ובניגוד לפיפי, יש לנו יכולת לא מבוטלת לאגור ולהמתין. ובמילים אחרות פשוט לשמור הכל בפנים.

רופאים ממליצים להתפנות כאשר גופנו מאותת על הימצאות צואה בפי הטבעת והדחף להתרוקן עולה. למרות שלא תמיד התזמון מתאים. אבל, אם נודה על האמת, רובנו לא נשמעים לעצתם.

עצירות מול התאפקות

נתחיל במדריך סופר מקוצר לעצירות: כאשר אנחנו מתאמצים להתרוקן בשירותים, מתרוקנים פחות מפעם בשלושה ימים ו/או חשים שלא התרוקנו לחלוטין או שהצואה קשה, מדובר על סימנים לעצירות. ובקיצור, אם זה לא קל ורך, זה לא טוב.

הדבר שכיח, קורה לכולנו ולרוב קשור לתזונה חסרת סיבים תזונתיים או אי שתיים מים מספקת. במקרים כאלו, העצירות תופיע ותחלוף עם שינוי ההרגלים. אם תוסיפו לכך גם פעילות גופנית המעיים שלכם יודו לכם.

גם אימון הגוף להשתמש בשירותים באותה שעה בכל יום, כגון מדי בוקר, יכול אף הוא להועיל לאנשים שמתמודדים עם עצירות. יחד עם זאת, חלק מהאנשים יחוו עצירות כרונית שעלולה לנבוע משלל סיבות, ביניהן תסמונת המעי הרגיז או שימוש בתרופות מסוימות. אגב, פיתוח תלות במשלשלים איננו פתרון מומלץ.

עצירות כרונית עלולה להיות גם תוצר של בעיה רפואית משמעותית ולכן מחייבת פנייה לרופא להתייעצות.

אחרי שאמרנו את כל זה, חשוב להבדיל בין הדברים ולציין שעצירות איננה זהה להתעלמות מהצורך להתרוקן. עצירות יכולה להיות בלתי רצונית, בניגוד להתאפקות.

אך התאפקות יכולה להוביל לעצירות וההשפעות עלולות להיות זהות. ובמילים פשוטות, קקי רך שממתין זמן רב ברקטום עלול להפוך לקשה.

מה הסכנה בהתאפקות עם קקי?

לגוף יש מערכת לשליחת אותות כשפי הטבעת מלא ויש לרוקנו. אפשר להתעלם מהתחושה הזו לזמן מה ועד שיגיע רגע מתאים. וכל עוד זה קורה לנו מדי פעם, זה לא מזיק. אבל, פיתוח הרגל תדיר לעכב הוצאת צואה, עלול לסכן אותנו ולגרום לנו לפתח את אחד או יותר מהבאים:

1. קקי קשה
   החזקת צואה לזמן רב מדי עלולה להוביל לצואה קשה, מה שעשוי לגרום לתנועת המעיים להיות כואבת. הסיבה לכך היא שככל שהקקי שלנו מוחזק יותר בחלחולת כך נספגים ממנו יותר מים, מה שמקשה את הצואה והופך אותה גם לקשה למעבר.
2. פיסורה וטחורים
   יציאות קשות עלולות לגרום לפיסורה, סדק ברירית התעלה האנאלית. תופעה שיכולה להיות די כואבת ולכלול דימום. בנוסף, עצירות עלולה להוביל להיווצרות טחורים, ורידים בולטים ונפוחים בפי הטבעת ובחלק התחתון של החלחולת. במצבים קיצוניים עלולה להתפתח התנקבות במעי הדק.
3. אובדן תחושת הדחף להתרוקן
   במקרים נדירים, החזקה תכופה של צואה למשך זמן ארוך, עלולה אף להוביל לאובדן תחושה באזור. כלומר, האיתות המודיע על צורך בהתרוקנות יפחת היות ועם הזמן השרירים בחלחולת ימתחו ונתקשה לדעת מתי ללכת לשירותים. מצב שיכול רק להחריף עצירות ואף להביא לבריחת שתן.
4. פקק צואה
   עוד סיכון להתאפקות תדירה היא היווצרות של פקק צואה, גוש צואתי גדול ויבש הנוצר ומתרכז בחלחולת התחתונה ואינו נפלט, עקב גודלו ונוקשותו.
5. דלקת וסרטן
   מחקר שנערך בשנת 2015 טען שעומס צואה במעי הגס עשוי להגדיל את ספירת החיידקים בו וליצור דלקת ארוכת טווח באיבר. דלקת זו עשויה להגביר את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. המחקר הצביע גם על קשר בין התאפקות לדלקת בתוספתן.

ילדים שמחזיקים הכל בפנים

ילדים, בעיקר בגיל שנתיים וחצי עד שש, נוטים להתאפק יותר ממבוגרים. אם הם חווים עצירות הם עלולים לפתח את ההרגל להימנע מללכת לשירותים כדי למנוע את הכאב מהמעיים.

חלק מהילדים אף עשויים לעכב את הוצאת הקקי שלהם אם הם חשים שתהליך הגמילה מחיתולים מאתגר להם מדי. בנוסף, יש כמובן את מי שלא רוצים להפסיק לשחק כדי להתפנות, וילדים שמתאפקים מסיבות רגשיות מורכבות.

במקרים בהם ילד נמנע או סובל מכאב בעת התרוקנות צואה, יש להיוועץ עם רופא ילדים. יחד עם זאת, מומלץ שלא לאמץ שיטות פולשניות להוצאת הצואה מחשש לפגיעה רגשית.

כדאי לדעת שלגופנו יש מערכת מובנית הנקראת "רפלקס גסטרוקולי" שמעוררת דחף לפעולת מעיים לאחר האכילה. זו הסיבה שילדים (שאינם מתאפקים) ניגשים לעיתים קרובות לשירותים, מעט לאחר הארוחה. אותו דחף הופך לפחות שכיח ככל שאנו מתבגרים.

ילדים שאינם מתרוקנים באופן קבוע עלולים לסבול מדליפה של צואה רכה, ללא תחושה בולטת, ולשחרר קקי שלא מרצונם.

איפוק קטלני

אגב, אם אתם, או יותר נכון, אתן, חושבות שאין מה לחדש לכן בנושא "יציאות", סרטון הטיק טוק הוויראלי של המשתמשת ambrosialicewf@ בהחלט יפתיע אתכן. מתברר שלטענתה נשים שמתקשות להתרוקן כשהן על האסלה, יכולות להכניס אגודל או אצבע לפתח הנרתיק כדי לדחוף את האזור שבין דופן הנרתיק לחלחולת על מנת לעודד את הקקי לצאת. וכן, לדבריה שומעים צליל Popping בסוף.

השיטה, שנשמעת ביזארית, היא דווקא מדעית. אבל חשוב לדעת שמומחים מזהירים מפני העברת חיידקים צואתיים לנרתיק, וממליצים מאוד לשטוף את הידיים ביסודיות לפני שמנסים את הטכניקה בבית.

@ambrosialicewfReply to @emilygrace17080 ???? this is actual medical advice. ##girlsthatsupportgirls ##poopingproblems♬ original sound – Ambrosia ????

לסיום, מקרה קיצוני ביותר שיעודד אתכם להתרוקן מהיום במהרה: בשנת 2015, צעירה בת 16 מבריטניה, שסבלה מעצירות כרונית, נפטרה לאחר שלא הלכה לשירותים במשך שמונה שבועות.

על פי הדיווחים, הצואה גרמה למעיים של הנערה להתרחב בצורה כה משמעותית עד שהם לחצו על איבריה והובילו להתקף לב.

בקיצור, לא להתאפק.