המוח שלנו מכליל, מוחק ומעוות מידע באופן רובוטי היות והוא פועל פעמים רבות על מצב טייס אוטומטי כדי להשתמש בפחות אנרגיה כדי לעבד מידע.
המוח נסמך על זיהוי חוויות דומות מהעבר על מנת לקבל החלטות מהירות בהווה. הבעיה היא שהעבר מפריע לנו לחוות דברים בצורה נקיה.
הדרך לשנות את מצב הטייס האוטומטי של המוח היא ע"י זיהוי דוגמאות נגדיות. אם אתם מאמינים, לדוגמה, שאנשים עשירים הם "קרים" והתפיסה הזאת מונעת מכם הישגיות, כדאי שתיידעו את המוח שלכם בדוגמאות נגדיות על אנשים מבוססים שהם חמים ואיכפתיים. כך תוכלו לשנות את האמונה המגבילה.
היכולת להיזכר בחוויה בצורה מנותקת מאפשרת לנו להתבונן בה באופן בלתי משוחד. במצב מנותק אנו צופים ממבט חיצוני וכגורם שלישי בסיטואציה אותה חווינו בעבר. אנו עדיין מקבלים את רוב המידע מהחוויה ומצליחים לנתח אותה ממצב זה, אך מנגד, לא חווים את ההשפעה הרגשית האינטנסיבית שלוותה לה.
כדי להימנע ממצב בו אנו רודפים אחרי מטרה ומגלים לבסוף שההקרבה לא הייתה שווה, עלינו לעצב את התוצאה הרצויה לנו. כדי לעשות זאת עלינו, בין השאר, להבין איך אנחנו מתארים את עצמנו בדרך ליעד, מה מונע מאיתנו להשיג את המטרה, ומה התוצאה הלא רצויה של הרדיפה אחר החלום.
על מנת לגרום לחיבורים הרמוניים עם הסביבה מומלץ להשתמש בכוח ההקשבה הסקרנית. הכללים לכך הם להימנע מלהפריע, לסתור, ולהוכיח, כמו גם לוותר על המילה "אבל" בתגובות שלנו לאחר. כמו בדוגמה של: "זה נחמד, אבל אתה יכול להשתפר". המילה "אבל" פירושה שכל מה שנאמר לפני כן נשלל.