כתבה זו מכילה מחקר/ים ממקורות מוסמכים ו/או כתבי עת מדעיים ו/או פקולטות אקדמיות מכובדות.
אנחנו עושים כל מאמץ כדי לבדוק את הנתונים המוצגים באתר ולהפנות אתכם למקור המאמרים והעובדות המובאים לכם, על מנת לאפשר לכם להעמיק את הידע ולבחון את מהימנות התכנים.
כידוע, עולם המחקר מתעדכן בכל רגע נתון ומציג לעיתים ממצאים הטרוגניים, בלתי מוחלטים ואף סותרים. אנו מאמינים בהצגת מגוון דעות, גישות ומסקנות, ודוגלים בקבלת החלטות על בסיס הרחבת הידע בעין ביקורתית.
אנו פועלים להביא לכם מידע אמין, עדכני ומקצועי אשר נתמך מדעית.
צביה טורקניץ עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות ויועצת להעצמה אישית
צביה טורקניץ
צביה טורקניץ עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות ויועצת להעצמה אישית
צביה טורקניץ
שתף:
זהו יום הבוחר? | צילום: shutterstock
שתף:
זהו יום הבוחר? | צילום: shutterstock
פיליפ טטלוק, פרופסור באוניברסיטת פנסילבניה, רצה לבדוק האם מומחים בעלי ידע מחליטים נכון יותר מאנשים ממוצעים.
לצורך כך עקב לאורך 20 שנה אחרי קבוצה של מומחים וביקש מהם לחזות את ההסתברות להתרחשותם של כמה אירועים עתידיים, כגון התנפצות בועה כלכלית.
לאחר שבחן את מסלול ההחלטה והחשיבה שלהם, ומעל ל-80 אלף תחזיות, מסקנתו הייתה קומית משהו: "למומחה הממוצע אין יכולת הרבה יותר טובה לחזות את העתיד מאשר לשימפנזה שמטילה חצים ופוגעת שרירותית בתשובות אפשריות".
טטלוק הסביר את טענתו בכך שרוב המומחים היו מנבאים בצורה טובה יותר התרחשויות עתידיות אם היו מעלים ניחושים אקראיים.
יחד עם זאת, בין שלל המומחים היו כאלו שיכולת הניבוי שלהם הייתה בכל זאת טובה יותר – ואלו היו אלו שגישתם לקבלת החלטות ופתרון בעיות הייתה שונה מהכלל.
אותם מומחים לא הסתתרו מאחורי מסיכת ה"אני יודע הכול", אלא קיבלו את החלטותיהם לאחר ניתוח נתונים והיעזרות במידע חיצוני. כמו כן, הם היו פתוחים לבדוק רעיונות חדשים ואפילו שונים מאלו שהאמינו בהם.
"ספקות גדולים – חוכמה עמוקה, ספקות קטנים – מעט חוכמה", אומר פתגם סיני עתיק.
אנחנו מתנהלים עם דפוסים מחשבתיים שאימצנו לעצמנו במשך השנים ופעמים רבות איננו בודקים אותם שוב או פותחים עצמנו לשינוי.
מחקר שנערך ע"י מיכאלה וופמן ודבורה בל, שתי מרצות לפסיכולוגיה מהקולג' לאומנויות ולמדע באוניברסיטת בוסטון, ביקש מהמשתתפים למצוא פתרון לחידה הבאה:
אב ובנו נפצעו בתאונת דרכים והובהלו לבית החולים. האב נפטר. כשהגיע הילד לחדר הניתוח צעק הד"ר: "אין לי יכולת לנתח את הילד הזה – הוא הבן שלי!".
כיצד הדבר אפשרי?
כדי לתת לכם עוד כמה שניות של מחשבה, הרי לכם הנתון הבא: אנחנו נוטים לחפש ראיות או פתרונות המאשרות את אמונותינו הקיימות, תוך התעלמות או שימת דגש מועט על מידע הסותר את אותן אמונות, גם אם הן שגויות.
במקרה זה, הדפוס החשיבתי המקבע שלנו הוא שהד"ר בחדר הניתוח הינו ממין זכר. מי שניסה למצוא תשובה אפשרית בתוך אותה מסגרת של אמונות, לא הצליח לפתור את החידה ולא מצא פתרון אחר משום שלא שינה מאומה בדרך חשיבתו.
כפי שכבר הבנתם, התשובה הנכונה היא שהד"ר הייתה אימו של הילד.
משמע, האתגר שלנו בקבלת החלטות הוא להטיל ספק במה שמוכר וידוע לנו ובחינתו מחדש. ההטיה שלנו לחפש אישורים למה שכבר ידוע לנו, מגבילה את המידע שאנו שוקלים בקבלת החלטות, את הפרשנות לסיטואציה ואפילו את הזיכרון שלנו.
המשותף לרוב הפעמים בהן רעיונות חדשניים התגלו והמצאות פורצות דרך נחשפו, הוא חשיבה מחוץ לקופסה.
עיכוב בהחלטות
אם שמעתם פעם את האמירה "תשנו על זה", ובכל זאת החלטתם לפעול באימפולסיביות ולהחליט בו ברגע, יש סיכוי גבוה יותר שבחרתם לא נכון.
מייק ארווין, עוזר פרופסור למנהיגות ופסיכולוגיה באקדמיית וסט פוינט, חקר לעומק את נושא קבלת ההחלטות והדרך לעשות בחירה נכונה.
על פי מסקנותיו, אחת המלכודות המסוכנות ביותר בקבלת החלטות שגויות, היא הלך הרוח שלנו בעת ההחלטה.
ארווין טוען שעדיף לקבל החלטות בזמנים שהאנרגיה שלנו גבוהה, פיזית ונפשית – כלומר, לא בזמן עייפות התרגשות או כעס.
ברגעים אלו, החלק הדומיננטי בנו הוא המערכת הרגשית ולא ההיגיון או המחשבה, ולכן ויש להיזהר מכך.
לטענתו, כל החלטה צריכה להגיע משילוב של "הלב עם השכל" במצב מאוזן ורגוע.
לשפוט את עצמך לבוקר
אחת הדוגמאות המפורסמות להשפעתה של עייפות על קבלת החלטות היא מחקר שנערך באוניברסיטת פרינסטון בשנת 2011.
הממצאים שעלו ממנו הראו כי אסירים נוטים לקבל יותר שחרורים על תנאי מהשופטים שדנים בתיקם, אם הדיון בעניינם מתרחש בשעות הבוקר ולא בשעות אחר הצהריים.
ההסבר לכך הוא שאלו השעות שהשופטים כבר עייפים, מצב רוחם ירוד יותר והם נוטים לקצר בדיונים ולהחליט במהירות רבה מדי, לצערם של כמה אסירים חסרי מזל.
מרבה משימות – מרבה טעויות
בד בבד עם תשומת הלב למצבנו המנטלי והרגשי, יש להקפיד על ביצוע החלטות כשדעתנו אינה מוסחת מגירויים שונים.
כך לפחות לפי מדען המוח, דניאל לויטן, שציין בספרו "הנפש המאורגנת", שאנו מאבדים 40 אחוז מהיעילות שלנו כשאנחנו מרובי משימות. תשומת לב בלעדית לעניין בו אנו רוצים להכריע לגביו – מעלה מאוד את הסיכוי לבחירה מוצלחת.
ובקיצור, תחשבו על זה, תפקפקו ותחזירו לנו תשובה, אבל רק מחר בבוקר.