כתבה זו מכילה מחקר/ים ממקורות מוסמכים ו/או כתבי עת מדעיים ו/או פקולטות אקדמיות מכובדות.
אנחנו עושים כל מאמץ כדי לבדוק את הנתונים המוצגים באתר ולהפנות אתכם למקור המאמרים והעובדות המובאים לכם, על מנת לאפשר לכם להעמיק את הידע ולבחון את מהימנות התכנים.
כידוע, עולם המחקר מתעדכן בכל רגע נתון ומציג לעיתים ממצאים הטרוגניים, בלתי מוחלטים ואף סותרים. אנו מאמינים בהצגת מגוון דעות, גישות ומסקנות, ודוגלים בקבלת החלטות על בסיס הרחבת הידע בעין ביקורתית.
אנו פועלים להביא לכם מידע אמין, עדכני ומקצועי אשר נתמך מדעית.
רויטל ונונו | אתר LivA מנהלת תוכן ועורכת ראשית - אתר LivA. אשת תוכן מנוסה מתחום העיתונות ואתרי התוכן. כתבת, עורכת, פובליציסטית ויוצרת תוכן. בעלת תואר .B.F.A
רויטל ונונו
עורכת ראשית
רויטל ונונו | אתר LivA מנהלת תוכן ועורכת ראשית - אתר LivA. אשת תוכן מנוסה מתחום העיתונות ואתרי התוכן. כתבת, עורכת, פובליציסטית ויוצרת תוכן. בעלת תואר .B.F.A
רויטל ונונו
עורכת ראשית
שתף:
למי אין קופסה כזאת במקרר?! | צילום: shutterstock
שתף:
למי אין קופסה כזאת במקרר?! | צילום: shutterstock
רובנו יודעים שזה לא בריא להשאיר בשר וחלב בטמפרטורת החדר היות והם צוברים בקטריות, כן, גם בהפשרה על השיש. כעת, ביוטכנולוגית טוענת כי אכילת מנות עמילניות כמו פסטה ואורז, שישבו מחוץ למקרר, עלולה להיות קטלנית. מה הסיפור?
חיידק בצילוס צראוס (Bacillus Cereus) הוא חיידק אשר יכול לגרום להתפתחות שני סוגי מחלות עקב נביטת נבגים ויצור של רעלן: מחלה הקאתית הנובעת מהתפשטות רעלן בכל המזון, ומחלה שלשולית שמגיעה משחרור של רעלן במעי הדק.
החיידק מתרבה בטמפרטורות של 35-30 מעלות צלזיוס. הרעלן הגורם להקאות מיוצר באופן אופטימלי בטווח הטמפרטורות של 30-25 מעלות צלזיוס.
החיידק, אשר איננו נדיר, מגיע למערכת העיכול בעקבות צריכת מזון מזוהם. בתי הגידול שלו הם האדמה, בעלי חיים, אבק וצמחים, ויכולתו להתרבות תלויה בניצול חומרים מזינים הקיימים באורז, פסטה, מוצרי חלב, תבלינים, מזונות יבשים, ירקות ועוד.
כדאי לדעת, זנים מסוימים ממשפחת הבצילוס צראוס יכולים אפילו להיות פרוביוטיים ובריאים. אך מנגד, אחרים עלולים לגרום להרעלת מזון, ושימו לב, גם למוות, במקרי קיצון נדירים.
ארוחה גורלית
חוקרת הביוטכנולוגיה מהאוניברסיטה הלאומית האוסטרלית, אנוקריטי מתור, סיפרה לאחרונה לאתר Science Alert כי הזנים המסוכנים של החיידק יכולים להתפשט בקרקע ובמזון שלנו, ואם אנו צורכים את אותו מזון מזוהם, הוא מגיע גם למערכת העיכול שלנו.
בשנת 2005 נרשם אירוע חריג שתועד ב-Journal of Microbiology Clinical; חמישה ילדים ממשפחה בלגית אחת חלו אחרי אכילת סלט פסטה בן ארבעה ימים שהוכן בשישי, נלקח לפיקניק בשבת, חזר למקרר ונאכל ביום שני בערב.
בלילה, הילדים החלו להקיא והועברו לבית החולים. שלושה ילדים טופלו בנוזלים עקב הרעלת המזון החמורה, שניים אחרים סבלו ממצוקה נשימתית חריפה, מתוכם, הילדה הצעירה במשפחה, בת ה-7 נפטרה מאי ספיקת כבד.
עוד מקרה נדיר שתועד בשנת 2011 היה של סטודנט בלגי (מה בדיוק קורה במדינה הזאת?!) שהכין אוכל לכל השבוע. את הספגטי ברוטב עגבניות הוא בישל חמישה ימים קודם לכן ושמר במקרר.
עקב טעות, ביום בו רצה לאכול את הפסטה הוא השאיר את האוכל שלו במטבח, על השיש, למשך זמן לא מוגדר. לאחר אכילת הספגטי, הסטודנט סבל משלשולים, כאבי בטן והקאות, ונפטר באותו לילה.
רגע לפני שאתם ממש נלחצים, כדאי לציין שרוב האנשים שנפגעים מהחיידק, סובלים מתסמינים קלים בלבד, מחלימים ללא טיפול ואפילו לא מגיעים לקבל אבחנה מרופא. אבל זה לא אומר שלא כדאי לשים קצת יותר לב לתנאי האחסון של האוכל שלנו, במיוחד בקיץ הישראלי.
האם חימום יעזור, ומה עושים?
לבצילוס צראוס, יש כאמור הרגל מגונה להפריש רעלים למזון בתנאים מסוימים. את חלק מאותם רעלים יהיה קשה להרוג עם החום של המיקרוגל הממוצע. לדוגמה, אחד הרעלים של החיידק הגורמים להקאה יכול לעמוד ב-121 מעלות צלזיוס למשך שעה וחצי.
אותו רעלן מתביית על תאים, מחורר אותם, וגורם למותם ולהתפתחות דלקתיות.
כדי לשמור על המזון יש להקפיד לאחסן אוכל במקרר – כל הזמן ומבלי לדחות הכנסת מזון לקירור (לתשומת לבם של מי שמקבלים משלוחי מזון מהסופרמרקט). אין לתת לאוכל לשבת על השיש. יש לשטוף היטב את הידיים לפני הכנת אוכל, ובכלל. וכאשר מחממים שאריות יש להקפיד שהדבר יעשה בטמפרטורה גבוהה.