כתבה זו מכילה מחקר/ים ממקורות מוסמכים ו/או כתבי עת מדעיים ו/או פקולטות אקדמיות מכובדות.
אנחנו עושים כל מאמץ כדי לבדוק את הנתונים המוצגים באתר ולהפנות אתכם למקור המאמרים והעובדות המובאים לכם, על מנת לאפשר לכם להעמיק את הידע ולבחון את מהימנות התכנים.
כידוע, עולם המחקר מתעדכן בכל רגע נתון ומציג לעיתים ממצאים הטרוגניים, בלתי מוחלטים ואף סותרים. אנו מאמינים בהצגת מגוון דעות, גישות ומסקנות, ודוגלים בקבלת החלטות על בסיס הרחבת הידע בעין ביקורתית.
אנו פועלים להביא לכם מידע אמין, עדכני ומקצועי אשר נתמך מדעית.
צביה טורקניץ עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות ויועצת להעצמה אישית
צביה טורקניץ
צביה טורקניץ עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות ויועצת להעצמה אישית
צביה טורקניץ
שתף:
תלויים אחד בשני או אחד ליד השני | צילום: shutterstock
שתף:
תלויים אחד בשני או אחד ליד השני | צילום: shutterstock
המחקר הארוך ביותר על אושר שנערך אי פעם, הינו מחקר של אוניברסיטת הרווארד שהתחיל לפני כ-80 שנה. מטרת המחקר הייתה לברר מה משפיע באופן הדרמטי ביותר על איכות חיינו ושומר עלינו בריאים ושמחים. בין היתר, החוקרים רצו לברר את הקשר שבין מערכות יחסים תקינות לבין רווחה נפשית.
משתתפי המחקר היו 728 בחורים צעירים בני אותו גיל, שחלקם התחילו את לימודיהם באוניברסיטת הווארד היוקרתית וחלקם תושבי השכונות הנחשלות והמוזנחות ביותר בבוסטון.
לאורך כל שנות המחקר, עורכיו העבירו למשתתפים שאלונים פסיכולוגיים, בדקו אצלם מדדים פיזיולוגיים שונים, עשו להם סריקות מוחיות, תעדו אותם בשיחות עם הוריהם, ועם התבגרותם גם עם בנות זוגם וילדיהם.
החוקרים אף עקבו אחרי מסלול הקריירה, ההכנסה וחיי המשפחה שלהם וסקרו את שאיפותיהם, כישלונותיהם והצלחותיהם במשך השנים.
לאחר עשורים של מחקר הממצאים היו ברורים: מה שניבא באופן הטוב ביותר את הבריאות, האושר ואריכות הימים של הנחקרים היו מערכות היחסים שלהם.
יחסים טובים ומלאי רגשי חיבה והכלה, נמצאו ככאלו שהגנו ושמרו על הרווחה הפיזית והנפשית של הנחקרים ועל תפקודם המוחי, הכולל זיכרון ולמידה, יותר מכל מדד אחר.
רוברט וולדינגר, הפסיכיאטר שמרכז בימים אלו את המחקר, אומר שיחסים שאינם טובים משפיעים עלינו לרעה הרבה מעבר לחלקם בחיינו.
זוגיות טובה – לחיים ארוכים ומאושרים | צילום: shutterstock
משלוש יוצא אחד
אז מהי מערכת יחסים טובה? כשמדברים על יחסים ניתן להתייחס לשלוש צורות שונות של קשרי גומלין:
יחסים תלותיים
יחסים המאופיינים בעצמאות יתר
יחסים המורכבים מתלות הדדית
יחסים תלותיים הינם אלו שבהם צד אחד מסתמך על השני, תולה בו את תחושת הרווחה שלו ונשלט על ידו. בן הזוג התלותי נמנע מלקבל החלטות לבדו, מסתמך על השני ומרגיש שרגשותיו תלויים לחלוטין במה שקורה עם בן זוגו.
הוא חש חובה לענות על צרכיו של בן הזוג, וכמו כן, מצפה מהצד שמנגד לענות על כל צרכיו.
לעומת זאת, אנשים ששומרים בדבקות על עצמאותם במערכות יחסים, לא תמיד מתאימים למציאות של חיים משותפים.
אומנם, הם לרוב ייקחו אחריות על רגשותיהם ומעשיהם, אבל יתקשו לעיתים לפעול בצורה משולבת עם האחר, משום שהם מתעקשים להתנהל רק לפי דרכם, אינם סומכים או נסמכים על האחר, ורואים עצמם כנבדלים מסביבתם ומהעולם החברתי שלהם.
אף שעצמאות היא תכונת האופי הפחות "מושמצת" מהתלות, שני דפוסי התנהגות שכיחים אלו, מתקיימים על הקצוות ואינם מעלים את הסיכוי למערכות יחסים טובות ובריאות.
מה עושים? מפתחים תלות הדדית. כן, שמעתם נכון. תלות הדדית, המכונה באנגלית Interdependence, היא כנראה השילוב המדויק בין שתי האפשרויות.
בעוד שכולנו חווים את המעבר מתלות בילדות, לעצמאות בבגרות, מומחים טוענים כי זו איננה המטרה הסופית.
מהי תלות הדדית?
מערכת יחסים של תלות הדדית היא דינמיקה בה שני אנשים פועלים יחד כדי למצוא איזון בריא בין ה"אני" העצמאי והייחודי של כל אחד מהם לבין ה"אנחנו"- המשותף.
התלות ההדדית שונה מהתלות "הרגילה" היות ובמסגרתה כל המשתתפים במערכת היחסים תלויים בה, בעוד שבתלות הדבר מאפיין רק את האחד.
את התלות ההדדית ניתן לתאר גם באמצעות מילים כמו הדדיות וסינרגיה.
נשען ותומך בו זמנית | צילום: shutterstock
בטבע ניתן למצוא דוגמאות נהדרות לתלות גומלין כמו החמצן שאנו נושמים כתוצאה מפעולת פוטוסינתזה, והפחמן הדו-חמצני שאנו פולטים וחיוני לצמחייה. או לחילופין, הצוף שהפרחים מעניקים לדבורים, שמחזירות להם חסד ע"י האבקתם.
ד"ר ברטון גולדשמידט, מטפל רגשי וסופר עטור פרסים, טוען שתלות הדדית הינה הצורה הבריאה ביותר לחיים משותפים.
לדבריו, בצורת יחסים זו מצויים שני אנשים המנהלים חיים משותפים המעורבים זה בזה, אך מקפידים שלא להקריב את עצמם או להתפשר על ערכיהם.
מה שיש להם הוא קשר מאוזן, שניתן לטפחו בעזרת מודעות והבנה הדדית. אבל, הוא מדגיש, יש להשקיע בצורת ההתנהלות והחשיבה של "שנינו בזה ביחד".
יחד כל הדרך | צילום: shutterstock
עוד הכרחי לזכור, לדברי ד"ר גולדשמידט, שהשינויים המיוחלים אינם מיועדים רק לבן/בת הזוג או אפילו לזוגיות עצמה, אלא גם לעצמנו.
מטרתם היא להביא את מערכת היחסים לכך שכל אחד מהשותפים בה מרגיש טוב יותר בזוגיות ופועל כדי ליצור מרחב בטוח לשניהם.
כאשר בני זוג מרגישים אהובים ומוערכים, מערכת היחסים הופכת למקלט בטוח עבורם והמקום שהם יכולים לפנות אליו בעת צרה.
עקרונות התלות ההדדית:
להכיר ולהוקיר בחשיבות הקשר תוך שמירה על תחושת עצמי מוצקה.
לפעול למלא את צרכיהם הפיזיים והרגשיים של בני הזוג בדרכים משמעותיות.
לא להסתמך על תחושת ערך שמגיעה בלעדית מבן או בת הזוג.
להפגין פגיעות מול בן או בת הזוג על מנת לייצר אינטימיות רגשית.
לתרגל הקשבה אקטיבית ותקשורת פתוחה ונגישה.
לשמור על זהות אישית ומערכת ערכים אינדיבידואלית – להבחין איפה אנחנו מסתיימים ובן/בת הזוג מתחילים.
להימנע ממניפולציות רגשיות והסתמכות על יצירת תחושת אשם ו/או בושה בצד הנגדי – לקחת אחריות אישית.
להקפיד לטפח הערכה עצמית בריאה בנפרד ובאופן אישי.
לבלות זמן עם חברים ובני משפחה, גם בנפרד ולפנות זמן לתחביבים אישיים.
הפסיכותרפיסטית, שרון מרטין, מוסיפה לסיכום, שכדי לשמור על תחושת העצמי במערכת יחסים של תלות הדדית, חשוב לדעת מה אתה אוהב ומה חשוב לך, להמשיך לפעול למען מטרות אישיות, לא לפחד לבקש מה שאתה רוצה ואף להגיד "לא", ובוודאי שלא לנסות לרצות אחרים ע"י הקטנת עצמנו.