אחת ולתמיד: איך ריטלין משפיע על המוח שלנו?

שאלה שהורים רבים מתחבטים בה | צילום: shutterstock

ריטלין – בעד או נגד? אם השאלה הזאת מוכרת לכם, דעו שאתם לא לבד. הורים רבים לילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז, מתלבטים בה והדעות ברשת – חלוקות.

למרות שטיפול בריטלין מאפשר לילדים רבים שסובלים מן התופעה, לחיות ולתפקד טוב יותר, יש הטוענים כי תופעות הלוואי שלו מכבידות על חייהם של הילדים ושל ההורים.

אז נתחיל מהסוף: ד"ר עידית פוזנר, מומחית בנוירולוגית ילדים ב"כללית", מסבירה שאין נוסחת קסם. לדבריה, קיימת חשיבות רבה ב"תפירת" טיפול אישי המותאם לכל ילד. בנוסף, היא מבהירה מדוע חשוב להתמקד באבחון ומתי כדאי לשקול טיפול בריטלין, למרות החסרונות שבצדו. אבל לפני שנדבר על הטיפול המוכר והשלכותיו, כדאי להבין מהי הפרעת קשב וריכוז ומה גורם לה.

הפרעת קשב וריכוז: קווים לדמותה

"4–6 אחוזים מהילדים סובלים מהפרעת קשב וריכוז, שהיא הפרעה נוירו התפתחותית המתבטאת בשני היבטים: חוסר קשב והתנהגות היפראקטיבית או אימפולסיבית", מסבירה ד"ר פוזנר.

לדבריה, הסיבה הפיזיולוגית שגורמת לתופעה היא מחסור בדופמין – מוליך עצבי המופרש באופן טבעי במוח, שאחראי בין היתר על וויסות הפעילות החשמלית.

"בפועל שיבוש כזה עלול לגרום לכך שהילד יהיה חסר מנוחה או לחלופין – איטי וחולמני".

לדברי ד"ר פוזנר, אבחון ההפרעה מתבצע על פי קריטריונים שונים. חלקם מתייחסים להפרעות קשב וכוללים למשל: קושי בארגון וסדר, קשיי ריכוז, נטייה להסחת דעת, נטייה לשכחנות ועוד.

חלקם כולל פרמטרים שעשויים להעיד על היפראקטיביות כגון: קושי להמתין, תזזיתיות, קושי לשבת ועוד.

ילדים רבים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, נאלצים לא פעם, מלבד ההתמודדות עם הקשיים הפיסיים והמנטליים, להתמודד גם אם הסטיגמות החברתיות שיש סביב הנושא.

ד"ר פוזנר מבקשת להבהיר נקודה נוספת:

ילד שסובל מהפרעות קשב וריכוז הוא לא ילד פחות חכם או פחות מוצלח.

במקרים רבים, מדובר בילדים חכמים שמצליחים בלימודים, פשוט לוקח להם קצת יותר זמן מאחרים, או שהם נדרשים להשקיע יותר לעומת אחרים.

מתי כדאי להתחיל בטיפול?

"כאשר קריטריונים אלה מתקיימים במסגרות נוספות ולא רק במסגרת הלימודית, וכאשר העניין משפיע על איכות חייו של הילד מבחינה חברתית גם בשעות הפנאי, בהחלט כדאי לגשת לטיפול", אומרת ד"ר פוזנר.

הפרעת קשב וריכוז יכולה להשפיע רבות על הילדים המאובחנים, בתחומים רבים בחייהם.

"היא יכולה לבוא לידי ביטוי בקשיים בוויסות הרגשי, בקשיי שפה, בלקויות שפה ואפילו בחרדות. לכן, חשוב שהורים יהיו ערים לנושא, וכך גם כל צוות חינוכי או טיפולי שקשור לילד".

ריטלין: כן או לא?

הטיפול המקובל בהפרעות קשב וריכוז לרוב נעשה באמצעות תרופה בשם ריטלין. ד"ר פוזנר מסבירה שלמרות שטיפול זה קיים בשימוש כבר למעלה מ-90 שנה, חלק מההורים עדיין חוששים שילדיהם ישתמשו בו.

"הריטלין הוא אחד מתוך קבוצה של מספר תרופות סטימולטניות, ופעילותו היא לעורר את הפעילות המוחית. הוא פועל ברמת החיבורים העצביים ומשפר את זמינות הדופמין למוח".

במקרים רבים, תרופה זו משפרת את התפקוד היומי, את יכולת הקשב, את היכולות הקוגניטיביות וגם מאפשרת שליטה עצמית טובה יותר.

אלא שלמרות היעילות הרבה, כאמור – אי אפשר להתעלם מהעובדה שריטלין אכן כרוך לעיתים גם בתופעות לוואי. ד"ר פוזנר מציינת כי בין היתר הוא עשוי לגרום לירידה בתאבון, להפרעות בשינה או ל'זומביות'.

עם זאת, היא מבהירה כי התאמת המינון התרופתי הנכון יכולה לסייע בהתמודדות עם תופעות הלוואי, ועדיין לשפר מאוד את חיי הילד. לעיתים רבות מדובר בשינוי מהותי שמאפשר לו לחיות חיים טובים ואיכותיים פי כמה.

אומנם מדובר בתרופה העלולה לגרום לתופעות כמו ירידה בתאבון, אבל אני חושבת שהורים צריכים להיות לא פחות מוטרדים מהעובדה שילדים שסובלים מהפרעה כזאת לא מחוברים לתחושת הרעב והשובע שלהם ודווקא הריטלין יכול לעזור בעניין.

מובן שתמיד אפשר לעקוב אחר התפתחות הילד ולהפסיק את השימוש בתרופה בעת הצורך.

גם בהפרעות שינה אפשר לטפל, והיום יודעים שטיפול בריטלין לא נעשה בשעות הערב אלא ביום, מה שעוזר למנוע את בעיות השינה. לגבי תחושת ה'זומביות' – שינוי במינונים יכול לפתור גם את זה במקרים רבים".

אגב, ד"ר פוזנר מציינת שגם ילדים שלא עונים בדיוק על ההגדרות המקובלות בספר ואינם מאובחנים, לפעמים סובלים מקשיים, אלא שבמקרה כזה ייתכן שמדובר רק ב"קשיי קשב וריכוז". גם במקרה הזה אפשר למצוא פתרונות ועזרה".

"בשורה תחתונה, אני חושבת שבהחלט לא צריך לפסול מראש את השימוש בריטלין וכדאי לנסות ולבחון איזה מינון מתאים לילד באופן אישי. בכל מקרה, הטיפול חייב להיות מותאם לצרכיו של הילד.

במקרים רבים, בעיות קשב וריכוז מלוות בקשיי שפה, בבעיות קואורדינציה ובקשיים רגשיים – לכל אלה יש פתרונות מקצועיים, ובמקרה הצורך ניתן להתייעץ גם עם קלינאי תקשורת, פסיכולוג ואנשי מקצוע נוספים, שיוכלו לסייע במקביל לטיפול התרופתי".

להגיע לטיפול בגללו – להישאר בגללי

הגעתי עם הילד לטיפול והבנתי שאני בעצמי סובלת מהפרעת קשב

שירה מרעננה הגיעה עם בנה בן ה- 5 לאבחון הפרעות קשב, כשלפתע הבינה שגם היא בעצמה חוותה את אותם תסמינים מוכרים.

"הגעתי עם הילד לטיפול והבנתי שאני בעצמי סובלת מהפרעת קשב. אם הוריי היו מאבחנים את הנושא לפני 30 שנה, היה נחסך ממני סבל רב וקשיים רבים שאיתם נאלצתי להתמודד לאורך שנים, כמעט בכל מסגרת לימודית או חברתית".

ד"ר פוזנר לא נשמעה מופתעת מתיאור המקרה. "קורה לא מעט שהורים פונים אליי אחרי האבחון של ילדיהם ומספרים לי שעכשיו הם בעצם הבינו מה הפריע להם בילדותם.

מסתבר שרבים מהם לא אובחנו בילדותם עם ההפרעה, מה שפגע באיכות חייהם, ולעיתים ממשיך לפגוע גם כיום. מובן שטיפול בריטלין יכול להתאים גם למבוגרים, אך יש להתאים את הטיפול לאחר אבחון עם איש מקצוע".

מה לגבי תחליפים טבעיים לריטלין?

"עד כה לא ידוע על תחליפים טבעיים שהוכחו כיעילים. ישנן תרופות מדף נוספות שדומות בפעילותן לריטלין, וישנן תרופות אחרות שמשתמשים בהן, אך יעילותן פחותה וגם להן יתכנו תופעות לוואי", מבהירה ד"ר פוזנר.

"חשוב להבין שהפרעות קשב וריכוז מוכרות ושכיחות יחסית. במרבית המקרים, טיפול באמצעות ריטלין יכול לשפר מאוד את איכות חיי הילד ואת תפקודו בתחומים רבים.

בניגוד להפרעות נוירולוגיות אחרות שהטיפול בהן מורכב ועלול להיות מלווה בתופעות לוואי משמעותיות, הטיפול בריטלין בטוח והוא כולל תופעות לוואי מינימליות יחסית, שברוב המקרים ניתנות לשליטה ולטיפול", מסכמת ד"ר פוזנר.