סבא כועס: האם יש אמת בדימוי של "הזקן הנרגן"?

יש מי שחושב שאנשים מבוגרים הופכים להיות כעוסים יותר ומלאי תלונות. מנגד, חלק חווים פרץ של רכות מההורים שלהם ברגע שאלו הופכים לסבים, שלא הייתה שם בעבר. השאלה היא, האם האישיות שלנו משתנה ככל שאנחנו מתבגרים? התשובה: לשיקולכם

16/03/2021

2 דק׳

נבדק מחקרית

אריאל רוז'יצקי

שתף:

האם אנשים מבוגרים באמת מתלוננים יותר? | צילום: shutterstock

שתף:

האם אנשים מבוגרים באמת מתלוננים יותר? | צילום: shutterstock

בעבר, בעולם המדע הייתה מקובלת התפיסה כי שינויים עיקריים באישיות מתרחשים עד גיל 30 וכי לאחר מכן אנחנו נותרים די יציבים באופיינו, עם שינויים מינוריים לכאן או לשם.

עם השנים, בוצעו מחקרים נוספים בנושא, גם על גילים מבוגרים יותר, וההנחה כי השינויים נמשכים לכל אורך החיים, ובהחלט גם בזקנה, התחילה לצבור תאוצה.

אחד המחקרים המרכזיים שבוצע בתחום הגרונטולוגיה בארה"ב, טען כי השינויים ממשיכים עד סוף החיים ואף הוכיח זאת באמצעות מעקב אחרי אלפי נבדקים לאורך שנים של בדיקות חוזרות ונשנות.

מתבגרים ומתייצבים

במחקר שנערך ע"י חוקרים מארה"ב ואירופה, רצו לבדוק מה השינויים השכיחים ביותר שניתן למצוא אצל מבוגרים, בהשוואה לאנשים הצעירים שהם היו.

החוקרים הבחינו כי הנבדקים היו קשובים יותר לקול מצפונם ופחות נוירוטיים ככל שהתבגרו. עם זאת, החוקרים מצאו כי השינויים היו קשורים גם תרבותית. כלומר, במקומות בהם נהוג שצעירים מקבלים אחריות מוקדם יותר, גם שינויי האישיות וההתבגרות הגיעו מוקדם יותר בהתאמה.

שינויים לאורך השנים

גיל שנתיים וגיל ההתבגרות ידועים כתקופות של עקשנות; בזמנים אלה אנחנו יכולים להתווכח מול כל העולם ולא להסכים כמעט על שום דבר.

עם השנים אנחנו מתבגרים ומתמתנים ומתחילים להרגיש בנוח יותר עם הסביבה שלנו. מה שמעניין לדעת הוא שאותה נוחות ורוח הסכמה מוגבלות בזמן ומגיעות אצל רובנו לשיא בין גילי 60-40. אחר כך מתברר שמתחילה שוב ירידה ואנחנו חוזרים להיות עקשניים יותר, וכחנים יותר ובטוחים שאנחנו צודקים.

אישה מבוגרת מדברת עם בתה — שיא הפייסנות עד גיל 60 | צילום: shutterstock

סיכון לדמנציה וסיכון לאישיות

דמנציה הופכת להיות מחלה נפוצה יותר עם השנים, ואצל קשישים הסיכון ללקות בה גדל אף יותר. מאחר והדמנציה משפיעה על מבנה המוח, היא משפיעה גם על האישיות, אולם השינויים שונים מאדם לאדם.

כדי למפות את הקווים הכלליים של שינויים אלו, חוקרים מצרפת ומפלורידה החליטו לבחון מאות קשישים עם דמנציה ולבדוק מהם השינויים שהם חוו. המסקנות שלהם היו כי התמורות המשמעותיות ביותר היו ירידה במשמעת העצמית, וירידה באסרטיביות ובאנרגיה של הקשישים.

השינוי היה כל כך משמעותי שהחוקרים חשבו שראוי לפרסם אותו כדי שבני משפחה של מטופלים עם דמנציה יוכלו להבין את הבעייתיות איתה מתמודדים קרוביהם.

שינוי אישיות לאחר אירוע מוחי

המוח שלנו הוא איבר שמפתיע בכל פעם מחדש, ולכן אירוע מוחי הוא, ברוב המקרים, אירוע משנה חיים. אחת הבעיות שיכולות להתעורר אחרי אירוע שכזה הוא שינוי אישיות משמעותי.

דיכאון נחשב שכיח לאחר האירוע וניתן למצוא דיכאון עד כדי שינוי אישיות משמעותי אצל 20% מהמטופלים בשנה שאחרי התרחשות האירוע עצמו.

לעיתים, אדם שמח יכול להפוך לאחר אירוע מוחי לאדם מסתגר ומתבודד, כך שיש לשים לב לנסיבות ולפעול בהתאם ובזמן כדי לנסות ולטפל בשינוי שלילי.

איש מבוגר מסתכל מהחלון — שינוי אישיות לאחר אירוע מוחי | צילום: shutterstock

שינוי גישה להזדקנות יגרום לכם להשתנות?

כל כך הרבה פעמים אנחנו שומעים משפטי השראה והעצמה שמדברים על כך שאנחנו חייבים לשנות את הגישה שלנו כדי לשנות את המציאות שלנו.

קבוצת חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה בבילפלד גרמניה, החליטה לבחון האם ההשערה הזו היא נכונה ואם אכן מבוגר שמשנה את הגישה שלו כלפי זקנה, ישתנה פחות כאדם מבוגר ויחווה את ההזדקנות בקלות רבה יותר.

עוד ב הגיל השלישי

רוצים לחיות עד גיל מאתיים? זה אפשרי

לכתבה המלאה

בשורה התחתונה, התשובה הייתה: "לא". יש אירועים רבים שמשפיעים על שינויי אישיות בגיל המבוגר, אירועים שאנחנו חווים כאנשים צעירים יותר ופחות, אך לגישה שלנו כלפי הזקנה יש השפעה שולית באופן יחסי לכל אלו.

ואולי אנחנו בכלל נשארים אותו הדבר?

חוקרים מציריך החליטו לבחון קו שונה; לטענתם, הבסיס שלנו נשאר זהה לאורך השנים והשינויים הם מינוריים ולא זזים מקווי היסוד של האישיות שלנו. החוקרים בחנו קבוצה של צעירים בשנות ה-40 שלהם ולאחר מכן את אותה הקבוצה בשנות ה-60 לחייהם.

אף שהיו הבדלים קטנים, שאולי יוכלו להסביר את ממצאי המחקרים הקודמים שהזכרנו, רוב הממצאים הצביעו על כך שקווי האישיות הכלליים נותרו דומים. מסקנת החוקרים הייתה שאנחנו אומנם חווים דברים ומשתנים בהתאם לאורך תקופת החיים, אך בבסיס – נותרים כמו תמיד.

בסופו של יום, הגיל מביא איתו שינויים רבים שיש להתייחס אליהם, ולעיתים אינם תלויים בו. במקום להגיד לקשישים שסביבכם לשנות גישה, נסו לחשוב על האישיות שלהם לאורך השנים ולראות האם הם בעצם תמיד היו כאלה.