טריקת הדלת האחרונה: איך מתמודדים עם מרד נעורים בגיל ההתבגרות

מה יש לעשות כשהרצונות שלנו ושלהם אינם עולים בקנה אחד? | צילום: shutterstock

מי מאתנו לא חווה אי פעם את ההד הצורם של דלת נטרקת? אם לא בתור המתבגר הטורק, אז בתור ההורה הכועס. אך האם אנו כלל מבינים מהו "מרד נעורים", וכיצד נוכל להתמודד אתו באופן המיטבי ביותר?

זאת שאלנו את רועי אזולאי, מומחה להדרכת הורים ומאמן ילדים ומתבגרים.

קודם כל, צריך להבין שהמתבגר לא עושה נגדך, אלא למען עצמו

מסביר לנו אזולאי.

בראיון מרתק הוא מסביר מדוע קשה לנו לקבל את ההתנהגות של הילדים שלנו בגיל ההתבגרות, מהו הדבר שיקבע את עוצמת המרד וגם נותן עצות – איך נוכל להתמודד עם מרד הנעורים בצורה הבריאה ביותר.

גיל ההתבגרות: ממה נובע מרד נעורים?

"כשהילדים פוגשים את גיל ההתבגרות הם חווים שינויים פיסיים, הורמונליים, ופסיכולוגיים. הם בוחנים את העולם בעיניים אחרות, לעיתים ביקורתיות ומופשטות יותר.

לפתע יש דברים נוספים שמעניינים אותם. דבר נוסף שמתרחש בגיל ההתבגרות הוא שהנערים מתחילים להכיר ביכולות שלהם ולהבין שהן השתכללו, שהמסוגלות שלהם גבוהה יותר".

אזולאי טוען כי למסוגלות החדשה שהנערים מגלים על עצמם, מתווסף רצון לבדוק את הגבולות ולחוות את העולם באופן אינדיבידואלי.

אך לעיתים קרובות הרצון של הנערים אינו עולה בקנה אחד עם רצון ההורים שלהם, המייצגים לרוב את הקונפורמיות, ועם השאיפה שלהם שהנער 'יתפקד' כמו שצריך, לכן נוצר המצב אותו אנו מכנים מרד נעורים.

יחד עם זאת מוסיף אזולאי כי מרד נעורים הוא שלב התפתחותי נורמטיבי לחלוטין, שעוצמתו וטיבו, בניגוד למה שרבים מאיתנו נוטים לחשוב – תלוי בעיקר בהורים, או ליתר דיוק בקשר שבין ההורים לנער.

בעיניי מרד נעורים הוא תולדה של מערכת היחסים בין הנער לבין הוריו

"אם אני אומר לילד המתבגר שלי לחזור מבילוי בחצות והוא חוזר בשתיים בלילה, ואני כועס על כך והוא מתקומם כנגדי – מרד הנעורים יהיה חריף יותר. בעיניי, ההורים לא צריכים להיות מופתעים שהנער חוזר בשתיים בלילה".

כשתגדל תבין

אזולאי מסביר שהרבה פעמים אנו כהורים, מגיעים עם מטען של ציפיות ורצון שדברים יתקיימו באופן מסוים, בלי לקחת בחשבון שהמתבגר פוגש אותנו בשלב שבו כבר יש לו השקפת עולם משלו, והפער הזה בין הציפיות שלנו לבין המקום שבו הוא נמצא – מייצר לא פעם התנגשויות ביננו.

"אם התינוק שלנו עושה פיפי במיטה, אנחנו מבינים שגם אם נכעס עליו, אין זה יבטיח לנו שיפסיק לעשות זאת" מסביר אזולאי, "אבל ממתבגרים אנחנו מצפים משהו אחר, משום שמדובר באדם בוגר, והציפיות שלנו ממנו הם בהתאם. למשל המשפט- "כשתגדל תבין", מתייחס בדיוק להנחה הזאת.

בנוסף לכך, טוען אזולאי, הורים רבים מתקשים להשלים עם העובדה שישנם דברים שאין להם שליטה עליהם, "בכמה בתים מתפתחות מדי בוקר מריבות על זמן היציאה למסגרות? כמה הורים עולים עצבניים לאוטו כי הילד שלהם לא התלבש בזמן?

הילד, כבר מילדות, בא ואומר: 'אתם לא תחליטו עליי'. זה חלק אינהרנטי מהתפתחות האני". הבעיה היא לא המרד טוען אזולאי, אלא הציפיות שלנו מהילדים שלנו, והריאקציה שלנו למרד שלהם.

בנוסף, גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב לא רק לנערים, אלא גם להורים. הורים רבים חשים שהם נזנחים מאחור ומתמודדים עם תחושת אובדן משמעות. "תחשבי על זה…" מסביר אזולאי, "הילד שלהם, זה שצעק 'אבא!' בכל פעם שהם נכנסו בדלת, פתאום הופך להיות אדם עצמאי, בעל מחשבות ודעות משל עצמו, והם חשים שאין לו צורך בהם יותר", אומר וממשיך לסכם את הנושא באומרו: "הורות זה דבר מורכב מאוד".

הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה

אזולאי טוען שמרד נעורים לא קשור רק ליחסים שלנו עם הילדים שלנו, אלא גם לתפיסת העולם שלנו כהורים: "בעשורים האחרונים שינינו את הפוזיציה שלנו מול הילדים. ההורות של הדור שלנו היא לא ההורות שאנחנו חווינו כילדים. בעבר, אם ילד היה עושה מעשה שגוי, הוא היה עלול לחטוף מכה על דבר כזה. היום, השיח השתנה, ואלימות היא לא אפשרות".

מעבר לכך שאזולאי מברך על השינוי שחל ביחסי הורים – ילדים בכל הנוגע לסוגיית האלימות, הוא טוען שישנן סוגיות אחרות, מורכבות לא פחות, שנוצרו בעקבות השיח החדש, ביניהן הגנת יתר: "הורים רבים 'מסדרים' לילדים שלהם את העולם ולא משאירים לילד שלהם מקום. לא מעט נערים סובלים מדימוי עצמי נמוך, משום שלא ניתנה להם ההזדמנות להוכיח את עצמם.

הרצון שלנו כהורים להטיב עם הילדים שלנו, יכול לפעמים להזיק. צריך להכיר ברצונות של הילדים שלנו ולתת להם לנסות להתמודד. ברגע שהנער יעשה את השינוי שהוא מייחל לעצמו, זה ייתן לו לצמוח באופן שיעצים אותו".

אזולאי מסביר כמה חשוב שאנו כהורים ניתן לילד שלנו את ההזדמנות להיכשל ולהצליח בכוחות עצמו. הוא טוען שזהו תהליך ארוך הדורש לעיתים קרובות יותר השקעה, אך גם מניב תוצאות חיוביות יותר לטווח הארוך.

"את רואה היום אנשים מבוגרים בגילאי השלושים, שלא מצליחים להיות בזוגיות או להתמיד בעבודה, ולא בגלל שהם לא רוצים. מערכות היחסים שלנו עם ההורים שלנו משפיעות עלינו לאורך כל החיים".

איך ניתן להתמודד עם מרד נעורים? אילו תובנות אתה יכול לחלוק עם ההורים?

• המתבגר לא עושה נגדך, אלא למען עצמו

  על ההורה להכיר בשלב שבו נמצא הילד שלו, ולהכיר בסערה הגדולה שמתחוללת בתוכו בגילים האלה.

• להשקיע בקשר עם הילד

  על ההורה לשים יותר דגש על מערכת היחסים שהוא בונה עם הילד שלו, ופחות לשים דגש על תוצאות ועל הישגים.

  "המון הורים מגיעים הביתה אחרי יום עבודה ארוך ושואלים את ילדיהם מדוע פוררו על השיש, או מדוע הם זרקו את התיק שלהם, במקום לשאול מה שלום הילדים שלהם.
  הם לא מטפחים את ציר היחסים, אלא את ציר התפקוד. הצ'יק- ליסט הזה הוא אנטי תזה לגיל ההתבגרות". אומר אזולאי.

  

• אל תיכנסו למאבקי כוחות עם הילד שלכם

  "הורים רבים מענישים את הילדים שלהם בכך שהם מאיימים לקחת להם את הטלפונים הסלולריים, ואני חושב שאם הדבר הזה גורר מאבקי כוח, זה לא שווה את זה", אומר אזולאי.

  לטענתו, מערכת היחסים שבונה ההורה עם הילד, חשובה יותר מכמה שעות בהם הנער עושה משהו שאינו לרוחו של ההורה. על ההורה להשפיע על הילד שלו, לא בעזרת מאבקי כוח, אלא בעזרת שיח וקשר עמוק.

• ביטחון בהורות

  חשוב שההורה יהיה בטוח בעצמו ובמנהיגות שלו, משום שהמתבגר זקוק שמישהו ידריך אותו. כשאתה סבלני כהורה, תוכל להשיג קשר טוב יותר עם הילד שלך.