סדרת כתבות "הנקה נכונה": קשיי ההנקה והכללים שיסייעו לך להתגבר עליהם

איתך בקושי של ההנקה | צילום: shutterstock

הנקה אומנם מצטיירת לנו כפעולה טבעית הטבועה באינסטינקטים של האם והתינוק, אבל זה לא אומר שהיא לא כרוכה לעיתים באתגרים, באי־נוחות ובכאבים שמקשים על אימהות (ותינוקות).

אף שחלב אם הוא מקור ההזנה הטוב ביותר לתינוקות, הקושי המלווה לפעמים לפעולת ההנקה, גורם לאימהות רבות להתייאש ולוותר על הרעיון.

נשים רבות בוודאי יזדהו עם הרגע בו הן חשו מותשות לאחר לידה או כעבור לילות רבים ללא שינה והתמודדו עם תינוק בוכה ומתוסכל שלא מצליח להתחבר לשד.

הבשורה הטובה היא שרבים מהקשיים האלה ניתנים למניעה בעזרת הכנה נכונה (למשל, השתתפות בסדנאות הכנה להנקה לנשים בהריון). בנוסף, גם כאשר נתקלים בבעיות הנקה ניתן לפתור אותן.

נשמע כמו משהו שקל להגיד וקשה לעשות? הזמנו את לימור פלד, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC ומדריכת הורים, כדי להוכיח אחרת.

לא בוכים על חלב שמזין

"לפעמים אימהות חושבות שהנקה זה שחור לבן – או שאני כל כולי בהנקה או שאני מוותרת", אומרת פלד.

"כדי שההנקה תעלה על דרך המלך, אימהות מקבלות המלצות להניק לעיתים קרובות ולהימנע מבקבוקים, מוצצים וכו', ואכן כך עדיף לנהוג כדי לבסס את ההנקה. יחד עם זאת, יש אימהות שלא מעוניינות בהנקה מלאה מסיבות שונות. וכמובן שעדיפה הנקה חלקית מאשר אפס הנקה.

"אומנם שילוב של תמ"ל ומוצצים בימים הראשונים לחייו של התינוק, ככל הנראה יקצר את תקופת ההנקה, אך יש אימהות שימצאו זאת כפתרון מתאים עבורן".

מהם הקשיים המרכזיים שגורמים לנשים לוותר על הנקה ואיך אפשר להתמודד איתם?

"ניתן למנות שלושה קשיים מרכזיים:

• קושי בחיבור של התינוק לשד
• כאבים וסדקים בפטמות
• חשש של האם שאין לה מספיק חלב להזין את התינוק".

מה עושים במצבים אלו?

"במקרה של קושי של התינוק להיאחז היטב בפטמה, אפשר לנסות תנוחות אחרות, להביא את התינוק אל השד כאשר הוא רגוע יותר , ואם זה לא עובד, מומלץ לפנות ליועצת הנקה.

"גם במקרה של אימהות הסובלות מכאבים או מסדקים בפטמות, מומלץ לשנות תנוחות הנקה ולדייק את טכניקת ההצמדה.

"יועצת הנקה יכולה לסייע באיתור גורמים נוספים כמו בעיות בתפקוד הלשון, מציצה וכו', ולהביא את האם להניק ללא כאבים".

מה לגבי מריחת משחה על פטמות סדוקות וכואבות?

"לעיתים רפידה מיוחדת או משחה טיפולית אכן יכולות לעזור. נשים רבות מורחות משחת לנולין. אומנם, אין הוכחה ברורה לגבי יעילותה של המשחה, אבל מדיווחים של אימהות, השימוש במשחה לעיתים משפר את הרגשתן, כך שאפשר למרוח מעט מאוד משחה לאחר ההנקה.

"אם אין הטבה מהירה מומלץ לקבל עזרה מקצועית".

הקושי הנוסף שציינת הוא החשש של אימהות שאין להן מספיק חלב. האם יש לכך בסיס?

"במרבית המקרים אין בעיה של ייצור חלב. הקושי עשוי לנבוע מחיבור לא מספיק עמוק לשד. שיפור טכניקת ההצמדה לשד עשוי לעזור במקרה זה.

"בנוסף, תדירות הנקה נמוכה מדי משפיעה על כמות החלב. למשל, אם התינוק מקבל מוצץ, הוא לא מתעורר לעיתים קרובות לינוק ולא מאותת לגוף האם לייצר מספיק חלב. ניתן לפתור זאת על ידי ניהול הנקה נכון.

"לפעמים, האימא מפרשת הנקות מאוד תכופות, למשל תינוק שמבקש לינוק כל שעה-שעתיים, כסימן שאין לה מספיק חלב. רק לעיתים רחוקות יש באמת בעיה של ייצור חלב, וגם במצבים אלה אפשר לסייע לאימהות להגדיל את ייצור החלב".

הנקה: השַׁד לא כזה נורא

אם כבר פירקנו את קשיי ההנקה והבנו ושלרוב מדובר באתגרים שדורשים מעט הכוונה ושינוי טכניקות, הגיע הזמן לגעת בכללי ההנקה. ובמילים אחרות, הטיפים והעקרונות שעוזרים לאימהות ותינוקות לזכות בחוויית הנקה חיובית ונעימה יותר, וכמובן, גם מסייעים להתמודד עם הקשיים שציינו.

"יש כמה כללים מרכזיים להנקה נכונה", מסבירה פלד. "עמדת המוצא היא שלאימא צריך להיות נוח. האם צריכה לשבת בנוחות ובאופן המאפשר לגופה להיתמך היטב.

"הנקה בימים הראשונים נעשית בתכיפות גבוהה, והנקות הן לרוב מממושכות. אימהות שלא יושבות בנוח, מפתחות תוך זמן קצר כאבים בגב, בצוואר, בשורש כף היד ועוד. אל תתפשרו על הנוחות שלכן".

הכלל השני להנקה נכונה, על פי פלד, הוא תדירות ההנקה. זו אמורה לעמוד על 12-8 פעמים ביממה לפחות.

הכלל הבא שיכול לסייע לאימהות רבות מתייחס לחיבור נכון אל השד. "כאשר תינוק מתחבר לשד חשוב שההצמדה בין השניים תהיה עמוקה, כדי שההנקה תהיה יעילה וללא כאבים.

"אם ההצמדה שטחית, התינוק עלול לתפוס את קצה הפטמה והדבר עלול לגרום לכאבים ולפצעים, לשחרור חלב איטי ו/או לתסכול של התינוק".

מהי המשמעות של הצמדה עמוקה לשד?

"ההצמדה צריכה להיות א־סימטרית, כאשר רגע לפני החיבור התינוק ממוקם עם האף (ולא עם הפה) מול הפטמה.

"הסיבה לכך היא שהלשון היא שריר מאוד גדול בתוך חלל הפה של התינוק שעוזר להוציא את החלב מהשד. יש למקם את התינוק כך שהלשון תעבוד על השד ולא על קצה הפטמה.

"כאשר התינוק פותח פה גדול, יש להצמיד אותו בזריזות אל השד, לפני שהוא סוגר שוב את הפה.

"לאחר החיבור, אם הוא נכון, הסנטר אמור להיות שקוע בתוך השד, והראש של התינוק נוטה מעט לאחור. השפה התחתונה מכסה יותר עטרה, ובכך מאפשרת ללשון יותר מקום לעבוד על השד ביעילות".

וזה מוביל אותנו לכלל הבא, והוא: לשים לב לסימני רעב מוקדמים ולהביא את התינוק לשד כשהוא רגוע.

"לפעמים תינוק מגיע לשד כשהוא חסר שקט או בוכה. זה יוצר לחץ אצל האם לחבר אותו כמה שיותר מהר ואז החיבור הוא לא תמיד מספיק טוב.

"אם התינוק בוכה או לא רגוע, רגע לפני החיבור לשד, חשוב לנסות להרגיע אותו על ידי החזקה, ניעות, או השמעת צליל מונוטוני ורק אז לנסות לחבר.

"אפשר להרגיע את התינוק על ידי מציצת האצבע של אימא או אבא (יש להקפיד על אצבע נקייה וציפורן קצוצה).

"כאשר מצליחים לזהות את סימני הרעב המוקדמים, ובהם תנועות ליקוק ומציצה, קירוב אגרופים לפה והזזה של הראש מצד לצד במעין תנועת חיפוש, קל יותר להימנע מבכי וניתן להצמיד את התינוק כשהוא רגוע אל השד.

1. סדרת כתבות "הנקה נכונה": הכל על הנקה בשבועות הראשונים
2. סדרת כתבות "הנקה נכונה": 5 התנוחות המומלצות להנקה
3. סדרת כתבות "הנקה נכונה": תשובות לשאלות שמטרידות כל אם מניקה

"אין צורך לחכות שהתינוק יפקח עיניים או יבכה. זהו סימן מאוחר של רעב".

כלל חשוב נוסף שנשים רבות מתלבטות לגביו הוא הנקה משני השדיים במרבית הארוחות. פלד מסבירה: "הנקה משני השדיים מאפשרת עלייה טובה במשקל ואיתות נכון לגוף לגבי כמות החלב שעליו לייצר.

"יחד עם זאת, כמו בכל כלל – יש יוצאים מן הכלל; חלק מהאימהות מוצאות שהנקה רק משד אחד יותר נכונה עבורן ועבור התינוק, במיוחד אצל אימהות עם עודף חלב ניכר".