התות שעל הרגל | צילום: shutterstock
להרבה נשים יש תסביך רגליים שמונע מהן ללכת ברגליים חשופות – עור לא חלק ואחיד, ורידים בולטים, פצעונים או סימני עקיצות, הם רק חלק מהסיבות להעדר החצאיות והשמלות במלתחה הקיצית שלהן.
אבל, היכן שניתן לפתח תסביכים, אין כידוע רגע דל, ומתברר שישנה עוד סיבה פחות מוכרת בגינה נשים מסוימות מעדיפות שלא לחשוף שוקיים וירכיים והיא מכונה "רגלי תות".
התופעה, בעלת השם החביב, מתארת למעשה מצב בו הרגליים מנוקדות בנקודות שחורות או אדומות קטנות, אם תרצו, כאילו מישהו שפך עליהן פרג טחון או ניקד אותן בבליטות תות.
לפעמים, יחד עם השינוי הוויזואלי, גם מרקם העור משתנה והופך פחות נעים למגע. התופעה, שעשויה אגב להופיע גם אצל גברים באותה מידה, אומנם אינה בעלת השלכות בריאותיות, אבל היא בהחלט עשויה להפריע מבחינה אסתטית.
למה נוצרות "רגלי תות"?
ישנן מגוון סיבות אפשריות להופעה של "רגלי תות", ולפעמים מדובר בשילוב של כמה מהן.
אחת הסיבות הנפוצות למראה "המנוקד" היא זקיקי שיער הכלואים מתחת לעור. אפשרות זו שכיחה יותר אצל אנשים שיש להם עור בהיר ושיער כהה וגס, כאשר הניגוד החד הזה ביניהם מבליט את מראה זקיקי השיער מתחת לעור החיוור.
אפשרות נוספת לתופעה היא התפתחותן של נקבוביות סתומות המכילות שומן, בקטריות ועור מת ברגליים. כשאותן נקבוביות נחשפת לאוויר (למשל, אחרי גילוח), כל השומן והלכלוך עלולים להתחמצן ולקבל גוון כהה.
לעיתים הנקבוביות הסתומות עלולות להתפתח למצב שנקרא "קרטוזיס פילאריס", ומכונה גם בשם הלא מחמיא "עור תרנגולת" (ותודו שזה כבר נשמע הרבה פחות חמוד מ"רגלי תות").
מדובר במחלת עור שאיננה מסוכנת, המתבטאת בגבשושיות אדומות על פני העור ומתרחשת כאשר תאי עור מתים וקרטין (החלבון שעוזר ליצור את העור, השיער והציפורניים) נלכדים בתוך זקיק השיער. עור יבש עלול להחמיר את תסמיני הקרטוזיס פילאריס.
סיבה נפוצה נוספת להתפתחות "רגלי תות" היא "פוליקוליטיס" – זיהום חיידקי או פטרייתי שמתפתח בזקיק השערה, מה שמוביל לבליטות קטנות סביב הזקיק. זיהום כזה נוצר לרוב אחרי הסרת שיער (בעיקר גילוח או שעווה), אך גם מגריבת גרביים צמודים במיוחד, הימנעות ממקלחת אחרי אימון וכדומה.
איך מתמודדים עם "רגלי תות"?
הפתרון לרגלי התות טמון בסיבה לתופעה; כאשר הסיבה היא זקיקי שיער הבולטים לעין, הפתרון הטוב ביותר הוא הסרת שיער בלייזר. באופן זה השערה ניתקת מהשורש והפיגמנט נעלם. גילוח, לעומת זאת, הוא מתכון להחמרת הבעיה, משום שהשיער לא נתלש מהשורש, הזקיק הופך לכהה וגס יותר ולעיתים השיער צומח מתחת לעור.
אם אתם סובלים מנקבוביות סתומות או מקרטוזיס פילאריס, הפתרון הטוב ביותר יהיה פילינג לרגליים, שיעזור להיפטר מתאי העור המתים ומהשמנוניות. חשוב להקפיד על פילינג עדין כדי לא לעורר גירוי יתר את העור. אחרי הפילינג יש למרוח קרם לחות על מנת להימנע מיובש שעלול להחמיר את התופעה.
במקרה של נקבוביות סתומות, המניעה חשובה לא פחות מהטיפול – הקפידו על היגיינה טובה, אל תישארו עם בגדים מיוזעים והקפידו על מריחת קרם לחות.
אם "רגלי התות" שלכם נובעות מזיהום פוליקוליטיס, גם כאן חשוב להקפיד על היגיינה מוקפדת ועל שטיפה תכופה של הרגליים במים וסבון. רצוי להשתמש בשטיפה אנטי בקטריאלית שתקטול את החיידקים ותפחית את הדלקת.
בנוסף, היות ואחת הסיבות הנפוצות להתפתחות פוליקוליטיס היא כאמור, גילוח. ניתן למנוע פוליקוליטיס שנגרם על ידי הפעולה אם מקפידים להחליף לעיתים תכופות את סכין הגילוח, וכן, לגלח את השיער עם כיוון הצמיחה.