כתבה זו מכילה מחקר/ים ממקורות מוסמכים ו/או כתבי עת מדעיים ו/או פקולטות אקדמיות מכובדות.
אנחנו עושים כל מאמץ כדי לבדוק את הנתונים המוצגים באתר ולהפנות אתכם למקור המאמרים והעובדות המובאים לכם, על מנת לאפשר לכם להעמיק את הידע ולבחון את מהימנות התכנים.
כידוע, עולם המחקר מתעדכן בכל רגע נתון ומציג לעיתים ממצאים הטרוגניים, בלתי מוחלטים ואף סותרים. אנו מאמינים בהצגת מגוון דעות, גישות ומסקנות, ודוגלים בקבלת החלטות על בסיס הרחבת הידע בעין ביקורתית.
אנו פועלים להביא לכם מידע אמין, עדכני ומקצועי אשר נתמך מדעית.
הפרעת הגמגום הייתה ונותרה תעלומה במידה זו או אחרת. מחקרים רבים לאורך השנים ניסו לעמוד על טיבה בכל האספקטים השונים וניכר כי קיימת התקדמות בהבנת ההפרעה, תפיסת המטופל ושיטות הטיפול הקיימות היום אצל קלינאי התקשורת.
מאידך, על פי תפיסת הרפואה המסורתית הסינית, הפרעת הגמגום נקשרת לחוסר איזון בין אנרגיית הלב והלשון, ומנקודת מבט זו יש לטפל בה.
גמגום בעולם המערבי
לפי ספר האבחנות הפסיכיאטריות של איגוד הפסיכיאטרים בארה"ב – DSM IV – Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, גמגום מוגדר כהפרעה בשטף הנורמלי ובתבנית הזמן של הדיבור (באופן שאינו תואם את גיל הנבדק) המתרחשת בתדירות גבוהה ובעלת אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:
חזרות על הברות וצלילים
צלילים ארוכים
קריאות ביניים
מילים שבורות (לדוגמה: עצירה בתוך מילה)
חסימות שקטות או בעלות קול (עצירות מלאות או ריקות במשפט)
גיבוב דברים (החלפת מילה על־מנת להימנע ממילה בעייתית)
חזרה על מילים חד הברתיות (לדוגמה: מה, מה, מה נשמע?)
ההפרעה עלולה להפריע ללוקים בה בהישגים אקדמיים, תעסוקתיים או השתלבות חברתית.
כ-80% מהילדים המגמגמים צפויים להחלים מההפרעה – לרוב לאחר תקופה של התפתחות דיבור תקינה.
לגבי ילדים קטנים הנמצאים בתהליכי רכישת מיומנויות שפה, ספק אם חוסר השטף בדיבורם הינו גמגום, וייתכן כי מדובר בקושי זמני בארגון השפה
חומרת הגמגום נוטה להשתנות במצבים חברתיים שונים, ועלולה להתגבר במצבים שבהם קיים לחץ תקשורתי גבוה (כגון: דיבור מול קהל או דיבור עם דמות סמכותית).
למרות הדעה הקדומה, לא נמצא כל קשר בין גמגום לבין רמת האינטליגנציה של הפרט המגמגם. שכיחות הגמגום באוכלוסייה הבוגרת מוערכת בכ-1%. הופעת הגמגום אופיינית מגיל שנתיים עד ארבע, ובגיל הרך כ-20% מהילדים מציגים סימפטומים של גמגום.
הטיפול המקובל בגמגום כיום, הינו טיפול על ידי קלינאי תקשורת. הפניה תעשה בדרך כלל בגיל הרך, על ידי ההורים או המערכת החינוכית, לאבחון שטף הדיבור. העבודה על עיצוב שטף הדיבור הינה אינטגרטיבית וכוללת עבודה קוגניטיבית התפתחותית, במקביל לעבודה טכנית.
בהיבט זה, יש להפריד בין טיפול בילדים לבין טיפול במבוגרים; לגבי ילדים קטנים הנמצאים בתהליכי רכישת מיומנויות שפה, ספק אם חוסר השטף בדיבורם הינו גמגום, וייתכן כי מדובר בקושי זמני בארגון השפה.
הטיפול במבוגרים הינו מורכב יותר, שכן מדובר בבעיה כרונית החקוקה הן בתודעתו של המטופל ותפיסתו את גמגומו, והן בהרגלי הדיבור אותם סיגל לעצמו במהלך השנים.
לפי הרפואה הסינית המסורתית, רוב ההפרעות והמחלות של האדם הן תוצאה של אוסף פקטורים רחב ובלתי ניתן להפרדה, המערב גוף ונפש.
אבחנת הפתולוגיה נגזרת מסימפטומים אינדיבידואליים וסובייקטיביים למטופל ומערבת פקטורים נוספים, כגון תזונה, השפעות אורגניות, סטרס והשפעות סביבתיות.
גם אבחנת המטופל נגזרת מפרמטרים ייחודיים מהרפואה הסינית, כגון דופק סיני, לשון ואבחנת גוף, ועיקרון הטיפול נגזר מכך. בשל קו הדמיון שנוצר בין הרפואה המודרנית למסורתית בתפיסת המטופל כמכלול של גוף ונפש, ניתן לחבר בין השיטות לעבודה משותפת על תהליך הגמגום.
"לאחר מחקר מעמיק בנושא, נתגלה כי קיימת דלות אינפורמציה והתייחסות לא מספקת או ממוקדת על הפרעת הגמגום בספרות הרפואה הסינית" אומרת חן סוזין, מטפלת ברפואה סינית ומגמגמת בעצמה.
"רוב הפתולוגיות הסיניות מערבות את הגמגום כסימפטום משני/נלווה לפתולוגיה רחבה יותר. לא קיימת אבחנה סינית מדויקת, מוסכמת וחד משמעית ולא קיימות שיטות טיפול מוגדרות מסודרות.
"לפי התרשמות קלינית של מטפלים בכירים, אחוז המקרים אשר מגיע לדיקור סיני כדי לטפל בגמגום הינו מזערי. מדובר בעיקר בהורים לילדים מגמגמים הפונים לטיפול. ועדיין נרשמות הצלחות פרטניות בהפחתת הגמגום הן בילדים והן במבוגרים", מסבירה סוזין.
מספר נקודות בודדו ע"י הרפואה הסינית לטיפול בגמגום והוגדרו לשימוש כאשר 'הלשון לא יכולה לדבר'
"קיימות מספר עדויות כי נעשה שימוש בדיקור לטיפול בגמגום בסין, עם דגש על הסדרת אנרגיית הלב והלשון – כפי שמופיע במאמרו של המטפל והחוקר ג'ובאני מצ'וצ'ה (Maciocia) משנת 1989. מספר נקודות בודדו ע"י הרפואה הסינית לטיפול בגמגום והוגדרו לשימוש כאשר 'הלשון לא יכולה לדבר'. מדובר בגישה מהספרות הסינית הקלאסית אשר יכולה להתפרש כהתערבות בהתפתחות מוקדמת של הבעיה או בתחילת הטיפול עצמו", מספרת סוזין.
נקודות מרידיאן לשיפור שטף הדיבור
"כיום ידוע על מחקר מדעי אחד בלבד, במסגרתו נעשה ניסיון לבחון את יעילות הדיקור על מגמגמים שנערך על ידי קריינס וקרייג בשנת 1995", אומרת סוזין. במחקר זה הוחלט לבחון את התיאוריה הסינית הגורסת כי גמגום הוא אי־איזון בין אנרגיית הלב והלשון.
חמשת הנקודות של מרידיאן הלב, זוהו כנקודות לטיפול בגמגום ובעיות דיבור באופן כללי, והיו הנקודות העיקריות לשימוש בטיפולים.
לפי הרפואה הסינית, שימוש בנקודות אלו יחזיר את זרימת האנרגיה בין הלב והלשון לסדרה, ובכך ישפר את שטף הדיבור.
ההנחה הבסיסית הייתה כי שימוש במרידיאן הלב, העובר דרך הזרוע, ללב וללשון, משפיע על שרירי הדיבור ובכך עשוי לשפר את גמגומם של המטופלים. יחד עם זאת, ממצאי המחקר לא הצביעו על שינוי משמעותי אצל המטופלים לאחר ובמהלך סדרת הטיפולים.
בימים אלו, שוקדת סוזין על מחקר חדש המנסה לבדוק את יעילות הדיקור בטיפול באוכלוסיית הילדים המגמגמים.
"מחקר זה הוא תולדה של בדיקת נושא הגמגום ברפואה הסינית, וביצוע של סדרת טיפולים ניסיונית על מספר מצומצם של מגמגמים – שרק העלתה את הצורך להמשיך ולבחון את הנושא", מציינת סוזין ומוסיפה: "המחקר ישלב עבודה משותפת של מטפל ברפואה סינית וקלינאי תקשורת, תוך שימוש בפרמטרים המדידים של קלינאי תקשורת לבחינת שינויים בגמגומם של הנבדקים.
"במסגרת המחקר, באספקטים הסיניים ננסה למפות אבחנות ברורות ועקרונות טיפול לעבודה. ובאספקטים המערביים ננסה להגדיר קבוצות מטופלים, לאבחן אותן לפי פרמטרים של קלינאי תקשורת ולמדוד את השינויים על הנבדקים באמצעות הקלטות דיבור וניתוחן".