גיל המעבר מוגדר רשמית לאחר 12 חודשים ללא מחזור. עניין שמופיע אצל נשים בסביבות גיל 51. אך מתברר כי התסמינים האופייניים של גיל המעבר, שכוללים גלי חום, בעיות שינה ותנודות במצב הרוח, מתחילים בהדרגתיות כ-3 שנים לפני המחזור האחרון ו-4.5 שנים אחריו, ובממוצע 7.4 שנים.
עד 80 אחוז מהנשים לפני גיל המעבר ו-65 אחוז מהנשים לאחר גיל המעבר חוות גלי חום. אף שקשה להימנע מהתופעה המעיקה, ישנן דרכים למזער את השפעתם. מתח, שתייה חמה, מאכלים חריפים, קפאין, בגדים צמודים ומחסור בשינה יכולים להחמיר אותם ולהגביר את תכיפותם.
השינוי ההרומונלי של גיל המעבר עלול לגרום ליובש בנרתיק ולהפחתה באלסטיות שלו. נתון שעשוי לעורר רתיעה מחיי מין פעילים, בין היתר, עקב תחושת הכאב בעת חדירה, אך לשווא. תוספת אסטרוגן לנרתיק, חומרי סיכה ומשחות ייעודיות יוכלו לסייע משמעותית לתחושות ולהשיב את ההנאה ממין.
כאשר ייצור האסטרוגן פוסק, הוא משפיע על תהליכים שונים בגוף - החל בייצור השומן ופיזורו בגוף, רמות התיאבון, האנרגיה והדלקתיות בגוף, מצב הרוח, תפקוד בלוטת התריס ועוד. אסטרוגן אף שומר על דפנות העורקים וכלי הדם גמישים ובריאים - סיבה לכך שהסיכון למחלות לב עולה ככל שההורמון יורד.
נשים נמצאות גם כך בסיכון כפול לדיכאון וחרדה לעומת גברים, והנתון הזה יכול להסלים במהלך גיל המעבר, שעלול להוביל לירידה במצב הרוח ובעיות שינה. מחקרים מראים שתמיכה חברתית חיובית יכולה לסייע לנשים בתקופה זאת, ואף לשפר את אריכות החיים גם לאחר גיל המעבר.