כתבה זו מכילה מחקר/ים ממקורות מוסמכים ו/או כתבי עת מדעיים ו/או פקולטות אקדמיות מכובדות.
אנחנו עושים כל מאמץ כדי לבדוק את הנתונים המוצגים באתר ולהפנות אתכם למקור המאמרים והעובדות המובאים לכם, על מנת לאפשר לכם להעמיק את הידע ולבחון את מהימנות התכנים.
כידוע, עולם המחקר מתעדכן בכל רגע נתון ומציג לעיתים ממצאים הטרוגניים, בלתי מוחלטים ואף סותרים. אנו מאמינים בהצגת מגוון דעות, גישות ומסקנות, ודוגלים בקבלת החלטות על בסיס הרחבת הידע בעין ביקורתית.
אנו פועלים להביא לכם מידע אמין, עדכני ומקצועי אשר נתמך מדעית.
אקים גיישין | פסיכיאטר מנהל בריאות הנפש של מחוז דרום, לאומית שירותי בריאות
ד"ר אקים גיישין
פסיכיאטר
ראיון עם:
אקים גיישין | פסיכיאטר מנהל בריאות הנפש של מחוז דרום, לאומית שירותי בריאות
ד"ר אקים גיישין
פסיכיאטר
שתף:
ההפרעה הנפוצה ביותר בארה"ב | צילום: shutterstock
שתף:
ההפרעה הנפוצה ביותר בארה"ב | צילום: shutterstock
זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו, ובעצם אולי כבר קרה ופשוט לא הבנו שזה מה שחווינו. הפרעות חרדה הם שם כולל לתופעה שכיחה מאוד בקרבנו, ונגרמים עקב שלל סיבות, ביניהם לחץ נפשי.
למעשה, הפרעת חרדה (הכוללת פוביות, התקפי פאניקה, פוסט טראומה (PTSD), הפרעת חרדה חברתית ועוד) היא ההפרעה הנפוצה ביותר בארה"ב הפוגעת ב- 40 מיליון מבוגרים (!).
אך מהו בדיוק התקף חרדה?
"התקף חרדה הוא למעשה פחד בלתי מוסבר", אומר ד"ר אקים גיישין, פסיכיאטר ומנהל מערך בריאות הנפש של קופת חולים לאומית במחוז דרום.
"החרדה היא אי רציונלית והיא בלתי מוסברת, אין לה גורם ממשי והיא יכולה להופיע בלי שום טריגר, או לחילופין – שהגורם לא מסביר את עוצמת התגובה, לדוגמא אישה המפחדת מג'וקים או מעכברים, שבאופן רציונלי לא מהווים איום, אך חווה חרדה כשהיא רואה אותם.
התקף חרדה: מה נרגיש ולמשך כמה זמן?
התקפי חרדה יכולים להופיע בכל מקום ובכל שעה, ומכאן עולה השאלה – כיצד נוכל לדעת האם אנחנו "בסך הכול" לא מרגישים טוב, או שמא אנו חווים התקף חרדה?
"באופן עצמאי לא נוכל לזהות שאנו סובלים מהתקף חרדה, אלא בעזרת רופא" מסביר ד"ר גיישין.
עם זאת, יש כמה סימנים שיכולים להעיד על קיומו של התקף חרדה:
אדם צעיר שמרגיש כאב בחזה וזיעה קרה, כאשר נשימותיו הופכות לשטחיות ומהירות ותוקפות אותו מחשבות נוראיות על כך שהוא עומד למות
במידה ומישהו סובל מהסימנים האלה, חשוב שיפנה לרופא משפחה משום שהם יכולים להיגרם עקב סיבות שונות אחרות, אותן חשוב לשלול. במקרה שתחלואה אחרת נשללת, עולה הסיכוי כי מדובר בהתקף חרדה או פאניקה. לרוב, אחרי שאדם חווה מספר התקפים, הוא יידע לזהות בעצמו שמדובר שוב בהתקף חרדה".
לדבריו של ד"ר גיישין, להתקפי חרדה יש כמה רבדים: רובד קוגניטיבי – נפשי המתאפיין בתחושה שבה אדם מרגיש שמשהו נורא עומד לקרות לו, ורובד פיסי – כאשר האדם חש תחושה של Fight or Flight כפי שהיא קיימת אצל בע"ח.
מבחינה הורמונלית ניתן להבחין בכמה סימנים המאפיינים התקפי חרדה:
פעימות לב חזקות ומהירות
רעידות בידיים וברגליים
נשימה שטחית ומהירה הנובעת מקוצר נשימה
לחץ בחזה
גל חום פנימי
אי רגיעה, תחושת איבוד שליטה ולעיתים אף תחושת ניתוק מן הגוף
חשוב לומר שלא מעט אנשים מבלבלים בין התקף לב להתקף חרדה בשל הדמיון בתסמינים (בפרט לחץ בחזה, דופק מהיר וקשיי הנשימה), אך משום שתסמיני התקף חרדה אינם קשורים לאי ספיקת לב, הם יחלפו כשם שבאו.
מה יהיה משך ההתקף?
"התקף חרדה קלאסי נמשך כעשרים דקות, אך הוא יכול להימשך גם זמן קצר יותר. יש אנשים המדווחים שחוו התקף חרדה במשך שעות, אך למעשה לא ניתן להיות במצב כזה במשך שעות", מסביר ד"ר גיישין.
לדבריו של ד"ר גיישין, מרבית הסובלים מהתקפי חרדה הם בכלל נשים, כאשר השכיחות הגבוהה להתקפי חרדה נעה לרוב סביב גילאי 20-40, בקרב אנשים בריאים מבחינה גופנית.
אך האם יהיה נכון מצידנו לומר על התקפי חרדה שהם "מופיעים" או שמא מדובר בתוצר הנגרם, בין היתר, גם מאורח חיים שאינו בריא. גיישין טוען שישנה עלייה תלולה בהתקפי חרדה בעולם המערבי, ממגוון סיבות.
"אם נתעלם לרגע מתקופת הקורונה, גם בתקופה שקדמה לה, קצב החיים שלנו היה מטורף. אנחנו רצים אחרי הנאות, הישגים, כסף, סקס, ולמעשה – אחרי כל מה שיש לעולם החומרי להציע לנו והסטרס פוגש אותנו בכל מקום".
מחקר אמריקאי נרחב הוכיח כי שכיחות החרדה אצל אנשים מעל גיל 18, בשנים 2008-2018, עלתה משמעותית. לכך, יש להוסיף גם את וירוס הקורונה ואת השלכותיו הרות הגורל על נפשם של רבים מאיתנו: "בשנתיים האחרונות הקורונה הפכה להיות הסיבה מספר אחת לחרדות.
אני פוגש אנשים במקומות נידחים במזרח אירופה ובדרום אמריקה והם חיים סגנון חיים אחר לחלוטין, והשכיחות אצלם של הפרעות חרדה היא פחותה בסדרי גודל משמעותיים.
ככל שהעולם יותר מודרני הוא גורם לנו ליותר חרדה, אם אתה קם בבוקר והולך לרעות את העיזים או לחלוב את הפרות אולי אתה פחות מתקדם אבל רוב הסיכויים שיהיו לך גם פחות חרדות.
מה עלינו לעשות בזמן התקף חרדה?
"בזמן התקף מומלץ מאוד לנשום נשימות עמוקות, לעשות דמיון מודרך ולחשוב על מקום בטוח ומוגן עבורנו. מיד בתום ההתקף חשוב לפנות לרופא על מנת לשלול בעיות רפואיות שונות כמו פעילות יתר של בלוטת התריס, או בעיות בבלוטות האדרנל.
חשוב לוודא שמאחורי תסמינים שנראים כמו התקף חרדה, לא עומדת בעיה רפואית. התקף חרדה מסב סבל נוראי לאדם, ולא רצוי לנסות ולהתמודד איתו לבד, אלא להיעזר בגורמים מקצועיים כמו פסיכולוג, פסיכיאטר או רופא משפחה שיכול לטפל בהפרעות חרדה".
ד"ר גיישין טוען שהתוצאות הטובות ביותר לטיפול יהיו שילוב של טיפול תרופתי וטיפול CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שבאפשרותו לסייע לנו לשנות דפוסי חשיבה מזיקים).
שורה תחתונה: גשו לטיפול רפואי, אל תסבלו סתם
הדבר המצער בסיפור הוא שלמרות שהתקף חרדה עלול לפגוע משמעותית באורח חיינו, אין הרבה דברים שנוכל לעשות בזמן התקף חרדה כדי להפחית מהסבל.
עם זאת, רופא יכול לעזור לנו להבין האם חווינו אירוע של התקף חרדה וכן לטפל בו. אך גם אם נפנה לטיפול, ישנה סבירות גבוהה שהתקפי החרדה ישובו. זאת טוען גיישין, משום שאותו אדם שחווה התקף חרדה במעלית למשל, יימנע מלהיכנס שוב למעלית מתוך חשש שיחווה שוב את ההתקף, מה שיכול לייצר מקור נוסף לחרדה נוספת.
"350 מיליון איש בעולם נוטלים תרופות נוגדות חרדה ודיכאון. אך הטיפול התרופתי והפסיכותרפי שניתן למטופל הוא זמני", אומר גיישין.
אנו מכנים זאת "שפעת פסיכיאטרית" אבל זו יכולה להיות שפעת קשה. הייתי ממליץ לכל מי שסובל, לפנות לטיפול.
ישנן מספיק סיבות לסבול בגללן וחבל לסבול סתם. ככל שמקדימים לפנות לטיפול, כך יש סיכוי שזה יחלוף מהר יותר".