אחת ולתמיד: האם רפלקסולוגיה באמת עובדת?

הרפואה המשלימה זוכה לא פעם לביקורות המטילות ספק ביכולות הריפוי שלה. יש הטוענים כי מדובר בהשפעת דמה הנובעת משכנוע עצמי. מחקר מסקרן בתחום הרפלקסולוגיה מצא כי גם כאשר מעבירים מידע שגוי למטופל על שיטת הטיפול - העיסוי הרפלקסולוגי מראה תוצאות

24/02/2021

2 דק׳

נבדק מחקרית

אלון משרקי

שתף:

האם הרפלקסולוגיה עובדת או רק מפנקת? | צילום: shutterstock

שתף:

האם הרפלקסולוגיה עובדת או רק מפנקת? | צילום: shutterstock

הרפלקסולוגיה הינה שיטה לאבחון וטיפול במגוון קשיים פיזיים, רגשיים ואנרגטיים באמצעות עיסוי ולחיצות בכפות הרגליים.

הרפלקסולוגיה מאמינה כי איברי הגוף משתקפים בכפות הרגליים ולחיצה או עיסוי של אותו אזור השתקפות, משפיעה על האיבר בגוף ומאזנת את תפקודו.

השיטה קיימת בגרסה מוקדמת, עוד מימי מצרים העתיקה ומתאימה לטיפול במגוון בעיות בזרימת דם, במערכת הנשימה, במערכת העצבים ועוד.

ההנחה בבסיס שיטת הטיפול הינה שהלחץ על כפות הרגליים יוצר עוררות במערכת העצבים במוח ובתגובה משדר המוח לגוף הוראות על מנת לאזן את תפקוד האיבר.

אחת מהביקורות הנפוצות ביותר לגבי רפואה משלימה בכלל ורפלקסולוגיה בפרט, היא כי תוצאות הטיפול מושפעות למעשה מאפקט פלצבו ולא מהטיפול עצמו.

הטענה המרכזית בביקורת היא שכאשר למטופל יש מידע מוקדם לגבי שיטת הטיפול ומה ייעשה לו במהלכו, מתרחש אצלו תהליך של תגובה רגשית למידע, המלווה בתגובה פיזית, ולבסוף, למה שנחווה כתוצאה ממשית לטיפול.

האם רפלקסולוגיה יכולה באמת לעזור?

מחקרים משנת 2004 ו-2012 בתחום טכניקות המגע והרפלקסולוגיה מצאו קשר בין הטיפול להרגעה, הפחתת מתחים ושיפור זרימת הדם, והדגימו פעילות נוירולוגית האופיינית למצב. מחקר משנת 2008 מצא קשר בין גירוי אזורי הראייה והשמיעה בכף הרגל ותגובה נוירולוגית שנצפתה בבדיקת MRI, אולם לא נבדקה השפעת אפקט הפלצבו על התוצאות.

עוד ב רפלקסולוגיה

רפלקסולוגיה ואקופרסורה לזירוז לידה

לכתבה המלאה

רפלקסולוגיה ואפקט הפלצבו

במחקר שפורסם במגזין BMC Complementary and Alternative Medicine בשנת 2013, הגיעו החוקרים למסקנות מפתיעות באשר להשפעת אפקט הפלצבו על יעילות טיפולי הרפלקסולוגיה.

במרכז המחקר נאספו תוצאות הטיפול באמצעות הדמיית תגובת אזורים במוח לגירויים של אזור הרפלקס ברגל. במסגרת המחקר, שנערך באוניברסיטת "טוהוקו" ביפן, ניתנו טיפולי רפלקסולוגיה ל-32 משתתפים בריאים, בגילי 20 עד 31. לאף אחד מהם לא היה ידע מוקדם בנושא רפלקסולוגיה.

בהדרכה שנערכה להם טרם הטיפולים נמסר לחצי מהמשתתפים שהאזור בבסיס האצבע השנייה קשור לראייה והאזור בבסיס האצבע השלישית קשור לכתף. לחצי האחר ניתן מידע הפוך.

אפקט פלצבו בטיפול רפלקסולוגיה — בחינת אפקט הפלצבו בטיפולי רפלקסולוגיה

כל הנבדקים עברו סדרת טיפולים זהה של כ-10 דקות כשהם בתוך מכשיר סורק MRI. על מנת שהדמיית ה-MRI תשקף רק פעילות רפלקסולוגית, הנבדקים הוצמדו למיטה כך שאף חלק מגופם לא יזוז. כמו כן נאמר להם להסתכל על אותה נקודה במשך כל הניסוי, כדי שהפעילות המוחית באזור הראייה לא תהיה כתוצאה מתזוזת העין.

עורכי הניסוי ביצעו בעזרת מקל עץ מספר גירויים בכף הרגל, בבסיס האצבע השנייה והשלישית, במרווחים של כמה שניות. עיתוי הגירויים נקבע על ידי איתות באוזניות שהרכיבו המטפלים. בנוסף, הניסוי נערך במודל סמיות כפולה, קרי, הנבדקים כמו גם עורכי הניסוי לא ידעו מי שייך לקבוצת הטיפול ומי לקבוצת הפלצבו.

ממצאי המחקר

תוצאות הניסוי ובדיקות ה-MRI הראו שגירויים באזור רפלקס עין בכף הרגל באים לידי ביטוי באופן בולט באזור המוח החישתי המייצג את אזור העין, ולמעשה אין הבדל סטטיסטי בין הקבוצה שניתן לה מידע שגוי על אזור הרפלקס ובין הקבוצה שניתן לה מידע נכון.

תוצאות אלו מצביעות על כך שישנו קשר שניתן לצפייה בבדיקת MRI בין אזורים בכף הרגל לאזור במוח אותו הוא מייצג מבחינה רפלקסולוגית.

למשל, במקרה זה, גירוי אזור העין ברגל יצר תגובה דווקא באזור במוח שמגיב לאיבר וחוש הראייה הרלוונטי לאותו צד.

חשוב לא פחות, הבדיקה הסטטיסטית הראתה באופן מובהק שאפקט הפלצבו שהוכנס לניסוי על ידי שילוב מכוון של מידע שגוי, לא הצליח להשפיע על ביטויי הגירויים הצפויים במוח כפי שהשתקפו בבדיקת ה- MRI.

משמעות הדבר היא שהמדע הוכיח כי יש דברים בגו – עיסוי ממוקד באזור מסוים בכפות הרגליים גורם ליצירת פעילות מוחית, שעשויה לסייע בתמיכה בתהליך הריפוי הטבעי של הגוף.