להרעיב את הסרטן: האם צום לסירוגין הוא הדרך לנצח את המחלה?

צום לסירוגין נגד סרטן | צילום: shutterstock

אחת משיטות התזונה הפופולריות בשנים האחרונות היא צום לסירוגין. הדיאטה מבוססת על הימנעות מאכילה במסגרת זמן קבועה, ולאחריה אכילה התחומה גם היא בטווחי זמן מוגדרים, וחוזר חלילה.

חסידי הצום לסירוגין מבטיחים שהשיטה לא רק תורמת לירידה במשקל אלא גם לשיפור בבריאות הכללית ולמניעת מחלות כרוניות שונות כמו סוכרת – ומציגים לכך סימוכין באמצעות מחקרים שונים.

הצום לסירוגין לרוב מפחית את הצריכה הקלורית, מגביר את פירוק השומן, מסייע בשמירה על ערכי סוכר תקינים ומעלה את הפרשת הורמון האנדיפוקטין – הקשור לשיפור הפעילות המטבולית וניחן אף בתכונות אנטי דלקתיות.

בשנים האחרונות מחקרים ראשוניים שונים בדקו את הקשר בין צום לסירוגין לבין מחלת הסרטן כאמצעי העשוי לסייע במניעת המחלה, בטיפול בה והן בתגובה לטיפולים הכימותרפיים. הממצאים, עד כה, נראים מבטיחים ומפתיעים.

אז מה זה בכלל צום לסירוגין?

צום לסירוגין הוא כאמור דפוס אכילה מחזורי הנע בין זמנים בהם אין לאכול לבין חלונות זמן בהם ניתן לאכול. יש כמה סוגים של צומות לסירוגין, אשר הפופולרי שבהם הוא צום לילי ממושך. הרעיון של הצום הזה הוא "למתוח" ככל האפשר את הזמן שבין הארוחה האחרונה ביום לארוחה הראשונה ביום המוחרת.

הצום המקובל ביותר בהקשר הזה הוא דיאטת 16:8 – אוכלים במשך 8 שעות ביממה וצמים 16 שעות ברצף. למשל, אוכלים את הארוחה הראשונה ביום בשעה 11:00 ואת הארוחה האחרונה ביום בשעה 19:00.

צום דומה מבוסס על אכילה מוגבלת בזמן, כאשר יש חלון קבוע לאכילה ולצום במהלך היום אבל טווח השעות יכול להשתנות. עוד צום לסירוגין הוא צום לטווח קצר, המחלק את זמני ההימנעות מאכילה על פני שבוע ולא על פני יום. למשל, במשך חמישה ימים בשבוע אוכלים כרגיל, ויומיים נוספים (לא רצופים) צמים.

בכל הגישות של צום לסירוגין, מותר וחשוב לשתות מים. בנוסף, צום לסירוגין לא מגדיר אילו מזונות ייאכלו בשעות בהן מותר לאכול (אם כי יש עדיפות ברורה למזונות בריאים), וגם לא מגביל את הצריכה הקלורית המותרת בשעות בהן אוכלים.

הדרך בה צום לסירוגים משפיע על מניעה והישנות של סרטן

בשנים האחרונות, כאמור, החלו בביצוע מחקרים ספורים על השפעת צומות לסירוגין על מחלת הסרטן – כאשר חלקם מצאו שצום לסירוגין עשוי לסייע במניעת סרטן, בהישנות סרטן ואף להשפיע על הדרך בה הגוף מגיב לטיפולים הכימותרפיים.

בין היתר, מחקר שנערך ב-2016, בדק את ההשפעה של צום לילי ממושך על סרטן השד. במחקר השתתפו כ-2,400 נשים שאובחנו כחולות בסרטן שד בשלב מוקדם בין השנים 2007-1995, ואשר לא היו חולות סוכרת.

במחקר נמצא שנשים שצמו פחות מ-13 שעות בין ארוחת הערב לבין ארוחת הבוקר ביום שלמוחרת, היו בעלות סיכוי גבוה ב-36 אחוז להישנות סרטן השד בהשוואה לנשים שצמו יותר מ-13 שעות מארוחת הערב ועד ארוחת הבוקר שלמוחרת (צום לילי ממושך). החוקרים הסבירו זאת בין היתר בשיפור בוויסות הגלוקוז והגיעו למסקנה שהארכת הצום של הלילה היא דרך פשוטה להפחית את הסיכון להישנות סרטן השד.

מחקר נוסף שנערך על בעלי חיים בתנאי מעבדה, במטרה לבחון את הקשר בין אכילה מוגבלת בזמן והזדקנות תאים, מצא שתאי כבד שנחשפו לאכילה מוגבלת בטווח זמן מוגדר נוטים פחות לפתח שינויים טרום סרטניים.

צום לסירוגין וטיפולים כימותרפיים

חוקרים מאמינים כי צום לסירוגין עשוי לגרום לתאים סרטניים להגיב יותר לכימותרפיה, תוך הגנה על תאים אחרים מהשפעות הכימותרפיה. אחת התיאוריות היא שמאחר ותאים סרטניים מתחלקים כל כך מהר, הם פחות מסוגלים להגיב לשינויים בסביבתם כמו מחסור לטווח קצר במזון.

מהסיבה הזו, תאים אלו עשויים להיות רגישים יותר לרעלים ולהגיב טוב יותר לטיפול כימותרפי בזמן צום לסירוגין. הצום לסירוגין, על פי תפיסה זאת, מעודד התחדשות תאית, מגן על הדם מפני ההשפעות המזיקות של הכימותרפיה ומפחית השפעת תופעות לוואי של טיפולים כמו בחילות, עייפות וכאבי ראש.

ב-2018 נערך מחקר על מנת לבדוק את ההשפעה של צום לטווח קצר על טיפולי כימותרפיה. נשים שסבלו מסרטן השחלות והשד הונחו להתחיל בצום 36 שעות לפני תחילת העירוי הכימותרפי, ולסיים את הצום 24 שעות לאחר העירוי (בסה"כ 60 שעות צום). אלה שצמו לא סבלו מתופעות לוואי והרגישו חיוניות יותר במהלך הטיפול.

השפעת צום לסירוגין על גורמי הסיכון לסרטן

חוקרים משערים שאחת מההשפעות הנוספות של צום לסירוגין על סרטן היא מניעתית. צום לסירוגין עשוי להפחית חלק מגורמי הסיכון לסרטן, ובהם מחלות כרוניות כמו סוכרת והשמנה, ובכך משפיע באופן עקיף על התפתחות המחלה הקטלנית. הנה כמה דוגמאות:

הפחתת מצבי דלקת

לפי מחקרים רבים, למצבי דלקת בגוף יש השפעה על התפתחות סרטן ועל התפשטות סרטן קיים. סימני דלקת בדם קשורים לפרוגנוזה של סרטן ודלקת כרונית יכולה לעכב את השפעת הטיפולים. מחקר שנערך ב-2019 מצא שצום לסירוגין עשוי להפחית מצבי דלקת בגוף. המחקר גילה כי הצום מפחית את מספר המונוציטים ואת הפעילות הדלקתית בגוף.

שיפור הרגישות לאינסולין

האינסולין הוא הורמון שמאפשר לתאים להפיק גלוקוז מהדם לשימוש כאנרגיה, ולהוריד את רמת הסוכר בדם לאחר האכילה. מי שיש לו רגישות נמוכה לאינסולין צריך יותר ממנו על מנת להוריד את רמת הסוכר בדם ולכן גופו מייצר יותר אינסולין – מה שעלול לגרום לסיבוכים כמו נזק לכלי הדם וסוכרת מסוג 2.

צום לסירוגין עושה את הפעולה ההפוכה – כאשר אספקת המזון מוגבלת, הגוף מנסה לחסוך ככל האפשר באנרגיה, בין היתר, על ידי הפיכת קרומי התא לרגישים יותר לאינסולין. רגישות גבוהה יותר לאינסולין מקשה על תאים סרטניים לצמוח או להתפתח.

הפחתת סיכון לסוכרת והשמנה

סוכרת מסוג 2 והשמנה מהוות גורמי סיכון לסוגים מסוימים של סרטן. צום לסירוגין מפחית את הסיכון הן לסוכרת מסוג 2 והן להשמנה (על ידי הפחתה בצריכה הקלורית היומית), ובכך עשוי להפחית את הסיכון לסרטן.

מחקר מקרה בדק את השפעת הצום לטווח קצר על סוכרת מסוג 2 ועל השמנה. המחקר נערך במשך ארבעה חודשים על גבר קנדי עם סוכרת מסוג 2. במשך תקופת המחקר המטופל צם למשך 24 שעות, פעמיים או שלוש בשבוע. לאחר חודשיים, הוא הפסיק לחלוטין את הטיפול באינסולין, ולאחר ארבעה חודשים הוא הוריד כ-17.8 אחוז ממשקל גופו.

בחירת מזון איכותי יותר

מזון מעובד וג'אנק פוד מקושרים במחקרים עם סיכון גבוה יותר למחלות סרטן.

צום לסירוגין אומנם לא מבטיח בחירה של מזון טבעי ואיכותי, אך הוא מגדיל את הסבירות שתאכלו פחות ג'אנק פוד משום שפעמים רבות אנו נוטים לצרוך מזון מהיר וחטיפים מעובדים בשעות הערב המאוחרות, מול הטלוויזיה, או לחטוף משהו מהיר בבוקר לפני העבודה.

קידום אוטופגיה – ריפוי עצמי של הגוף

אחת ההשפעות המיטיבות ביותר של צום לסירוגין על הבריאות היא הדרך בה הוא מקדם אוטופגיה – ריפוי עצמי.

אוטופגיה היא מנגנון טבעי שגורם להרס ופירוק של מרכיבים תאיים לא מתפקדים או לא נחוצים, והיא מתרחשת באופן טבעי במהלך צום, כשהגוף שמייצר כל הזמן תאים חדשים זקוק לחומר גלם. כשלא נכנס מזון לגוף, הוא מתחיל לפרק תאים "מקולקלים" או לא מתפקדים על מנת לייצר מהם תאים חדשים.

האוטופגיה חיונית לשמירה על תפקוד תקין של התאים. היא עוזרת להגן על התאים בגוף ואף משמעותית במניעת מחלת הסרטן והטיפול בה. מחקרים שנעשו על עכברים הצביעו על כך שאוטופגיה עשויה למנוע סרטן. במחקרים אלה נמצא שמחסור באוטופגיה מוביל לרמות נמוכות יותר של גנים המדכאים גידולים.